1968 - 1958

עשור שני למדינת ישראל

בראשיתו של העשור עדין התאוששה המדינה ממאמץ קליטת העליה ההמונית. לקראת סוף העשור- הארוע הדרמטי של מלחמת ששת הימים.
מבחינה כלכלית :עד 1964 תקופת גאות כלכלית, מ64 עד מלחמת ששת הימים- המיתון, שהסתיים עם פרוץ המלחמה.

אבן יהודה 1968 - 1948

3800 נפש - לעומת 850 
15 דונם גנים ציבוריים - לעומת 5.
3800 דונם פרדסים - לעומת 2000
אורך הכבישים הסלולים 12000 מ’ לעומת 2500
מספר החדרים 1700 לעומת 300 
לפי פרסום רשמי של המועצה

 

המועצה הרביעית

הבחירות התקיימו ב-3.11.59. מתוך 1572 בעלי זכות בחירה הצביעו 1413.
נבחרו:
מפא”י: בן-נתן משה, הוכמן ישראל, סלע צבי (אחריו בכר ראובן).
מפד”ל: שרעבי חיים-יוסף.
חרות: הררי עובדיה.
למען אבן-יהודה: וינקלר משה, זלינגר יחיאל, כהן סוניה.
פרוגרסיבים: סימן-טוב דניאל (אחריו קופמן רחל).

בישיבתה הראשונה ב-14.12.59 נבחר לראש המועצה יחיאל זלינגר.להנהלה נבחרו: זלינגר, הוכמן, סימן-טוב ושרעבי.

 

פעולות המועצה

בשנת 1962 הוציאה המועצה חוברת חגיגית למלאת למושבה 30, בה היא מפרטת את הישגיה:
חקיקת חוקי עזר לשמירה על הנקיון, איסור צעצועים מסוכנים והדברת מזיקים.
הקמת בריכת האגירה ברח’ השומרון
חסכון במים
הרחבת רשת הכבישים
התחלת שירות אוטובוסים קבוע לנתניה דרך המושבים
הצבת תמרורים
שיפורים בתאורת הרחובות
הקמת שני גנים ציבוריים - ליד גן הילדים (היום הספריה) ובעין יעקב והקמת 4 מגרשי משחקים לילדים
הקמת הועדה המרחבית לתכנון ובניה ”שרונים”
חנוכת מרכזית טלפונים.

 

 

נתונים מתוך מפקד האוכלוסין של 1961

תושבים: 3445 נפש (כולל 490 תושבי ותלמידי הדסים, ששטחה צורף לאבן-יהודה), מהם ילידי הארץ 1526 ו-1919 ילידי חו”ל. 42% מהמפרנסים עוסקים בחקלאות.

משה וינקלר נבחר לראש המועצה

בינואר 1963 הלך לעולמו ראש המועצה המכהן, יחיאל זלינגר, לאחר מחלה קשה. במקומו נבחר לכהן כראש מועצה משה וינקלר, גם הוא ממייסדי המושבה.
בעלון שהוציא לקראת ראש השנה הוא מדווח על פעולותיו העקריות: 
סלילת כבישים רבים
הרחבת רשת תאורת הרחובות 
בנית אולם ספורט בבית הספר ”שבזי” 
הגדלת גן הילדים ”רקפת” בעין-יעקב.

 

 

 

מתוך מסמכי ארכיון

ממכתבים של מזכיר מועצת הפועלים ישראל הוכמן:
”אגרא” והצרכניה משווקות יחד כ-5 מיליון ביצים בחודש, נטועים כ-3000 דונם פרדסים, מהם כ-1200 פרדסים צעירים שניטעו ב-3-4 השנים האחרונות. כ-150 מפרנסים עצמאים בלול ופרדס. כ-100 עובדים במוסדות ציבור שונים, כ-600 פועלים יומיים בלישכת העבודה.
אבן מיהודה משוועת לתוספת עולים ולתוספת מקורות תעסוקה חדשים. בקרוב יבנה שיכון חדש (רחוב חן של היום) לעולים - 52 מבנים
ממכתב אחר: בישוב 3000 נפש ב-750 בתי אב, מתוכם 150 עצמאים, 200 שכירים קבועים ו-600 רשומים בלשכת העבודה.
ארצות מוצא: 250 מרומניה, 200 מתימן, 100 מפולין, 100 צברים ו-100 אחרים.
מכתב של ראש המועצה יחיאל זלינגר לשר המסחר והתעשיה פנחס ספיר, 5.1.1960:
”חלק מהעולים שנקלטו בעשור הראשון לקיום המדינה הצליחו לפתח לעצמם משקים והפכו לעצאים מבלי להזדקק ללשכת העבודה. עיקר כלכלתה של המושבה מתבסס כיום על משק הלול ובעלי המשקים העצמאיים והפרדס לפועלי הלשכה”.

 

 

1963: מנציחים את ראשי המועצה שהלכו לעולמם

ראש המועצה יחיאל זלינגר וקודמו לתפקיד יהודה בכר הכלו לעולמם בפרק זמן קצר. המועצה מחליטה להנציח את שמם בגנים ציבוריים -לגן ע”ש יהודה בכר מובא סלע מהרטוב מולדתו וכיתוב המנציח את פועלו חקוק עליה.
שמו של יחיאל זלינגר הונצח בגן ליד באר דונגי ובריכת המים, גן אשר התכנית המקורית היתה לכנותו ”גן הראשונים”.
מאחר ובאותם ימים הוחל בבנית בית תרבות כהרחבה לבית ”החקלאי”, הוחלט מיד לאחר מותו על קריאת שמו על המבנה החדש. פרטים נוספים במדור המוזיאון, שכן ”בית יחיאל” הוא משכנו של מוזיאון הראשונים כיום.

 

נתונים מתוך סקר דמוגרפי וכלכלי 1963

תושבים: 3560, מהם 1060 בשטח המושבה המקורי (ראה שטח שיפוט) 900 בשכונות הדרומיות החדשות, 1120 בשכונות החדשות הצפוניות (עין יעקב) ו-480 בשיכון חן ומעברת האסבסטונים.
מספר המשפחות: 806, 200 מתוכן נקלטו מאז 1960.
החקלאות: 4000 דונם פרדסים, 1000 דונם ירקות, 200,000 תרנגולות מטילות.

 

 

מתוך פרוגרמה תכנונית 1964

אבן יהודה היא בעלת 7332 ’ שטח שיפוט ש4280 ד’ תפוסים ע”י פרדסים וכ700 ד’ ע”י גידולים עונתיים (ירקות ופרחים) בהשקאה. 2300 ד’ בשימושים אחרים, לא חקלאיים.
אין לאבן יהודה שום סידורי ביוב וניקוז...אבן יהודה סובלת מרשת כבישים מסורבלת וצרה שהחזקתה יקרה...לפי מפקד תושבים מ1961: 2973 נפש + 490 תושבי ”הדסים”, סה”כ 3469... מספר העובדים 1040 .מהם 45.6% בחקלאות,

 

 

מידע נוסף מאותו פרסום

אושרו לבניה 200 יחידות דיור לעולים תוך שנתיים. 26 יחידות נמסרו לעולים השנה וכמה עשרות יחידות נוספות תבנינה בקרוב בתל-צור. שטח בקרבת שיכון הותיקים נמצא בתכנון מתקדם.
חינוך ותרבות:
בי”ס ממלכתי: 12 כיתות ובהן 373 תלמידים. בי”ס ממ”ד: 9 כיתות ובהן 288 תלמידים. 4 גני ילדים - 68 ילדים בגיל גן חובה ו-57 - רשות. בוגרים בשנה החולפת: 55 ממלכתי, 17 ממ”ד.
ספורט: קבוצת כדורגל בליגה ג’, 3 קבוצות כדורסל: ילדים נוער ובוגרים (ליגה ב’), קבוצת כדורעף בליגה א’.
בספריה 7000 ספרים, 500 קוראים.

 

 

1964 - המועצה מזמינה תוכנית פיתוח

הבעיות שהמתכננים ממליצים לטפל בהן בתכנית פיתוח חדשה הן:
העדר מערכת ביוב.
חוסר עתודות מים.
רשת כבישים פנימיים מסורבלת וצרה.
העדר עתודות קרקע בבעלות ציבורית.
העדר אזור תעסוקה כמו בתי מלאכה ומוסכים.
מחסור במועדוני נוער.
העדר מעון יום.
העדר בית תרבות.

מתוך דו"ח מבקר המדינה 1964

לפי נתוני המועצה מנתה אוכלוסיתה בסוף שנת 1963/4 כ4000 נפש בכ840 משפחות, מהן כ100 משפחות עולים שהגיעו למקום בשנת 1961/62.
המפרנסים מועסקים בחקלאות-80%, במלאכה ותעשיה- 14% והשאר במסחר ובמקצועות חופשיים....
תחום המועצה משתרע על 7300 דונם, מהם כ900 דונם שטח בנוי וכ5000 דונם שטחים חקלאיים....
המועצה מקיימת שני בתי ספר יסודיים, ממלכתי וממלכתי-דתי, בהם למדו בשנת הלימודים תשכ”ד ב-20 כיתות 643 תלמידים (360 בבית הספר הממלכתי ו-283 בבית הספר הממלכתי-דתי)...
המועצה מחזיקה 3 גני ילדים (אחד מהם ממלכתי-דתי), בהם בקרו בשנת תשכ”ד 91 ילדים....

 

 

 

המועצה החמישית

הבחירות התקיימו ב-8.10.65 
מתוך 2340 בעלי זכות בחירה הצביעו 1692.
נבחרו:
מערך: הוכמן ישראל, גור יעקב (החליף אותו בכר ראובן), פיכמן פימה.
מפד”ל: שמואל אברהם
”ג”: כהן סוניה
למען השכונות: הטלי חנניה, ג’יבלי יוסף
”רנ”: ברצקי אברהם, זלינגר שמחה (החליפה אותו קופמן רחל).
בישיבה מיום 29.11.65 נבחר לראש המועצה הוכמן ישראל.

 

מתוך דו"ח מבקר המדינה 1969

לפי נתוני המועצה מנתה אוכלוסית אבן יהודה בסוף מרץ 1969 כ-4,000 נפש. התושבים מתפרנסים בעיקר מחקלאות-פרדסנות ומשק עופות-ומעבודה שכירה מחוץ למקום. בתחום המועצה בית אריזה לפרי הדר, המעסיק כ-90 עובדים. באבן יהודה כ-2,190 חדרי מגורים לעומת 1750 בשנת 1963/4.