Finden
 

הוכמן רעיה וישראל

עלה ארצה בעליה הרביעית .הגיע לאבן יהודה מפתח-תקוה כפועל . הנהיג את ארגון העובדים במקום , נבחר למזכיר מועצת פועלי השרון הצפוני , אח”כ למזכיר מועצת פועלי אבן-יהודה , חבר ועד הכפר והמועצה . בשנים 1964-1974 שמש כראש המועצה המקומית. רעיה היתה אחותו של משה קפלן , מדריך קבוצת ”להט” שנפל בקרב טירה.


 

 

 

 

 

 

 

 

 

הולנדר חיה ויצחק

חיה , לבית הורוויץ , נולדה בראש-פינה .יצחק עלה ארצה בשנת 1908 מארצות הברית ועבד במושבות הגליל .הגיעו למושבה במסגרת ”בני בנימין” מהמושבה ( שאיננה עוד ) בית וגן בעקבות התנגדותו של יצחק לשלטון פקידי הברון - למרות שהיה כבר כבן חמישים ומבוגר בהרבה מקבוצת המתיישבים הצעירים.בשל כך נבחר לראש הועד הראשון.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הוניגמן בתיה ויצחק

מראשוני תל-צור. משפחתה של בתיה קנתה נחלה והתגוררה במקום בשממה. יצחק הגיע כנער לסייע בחפירת הבאר הראשונה. חזר לאחר סיום לימודיו לטפח את הפרדס שרכש אביו, נישא לבתיה והם השתקעו יחד בתל-צור.

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הופמן מרים ודב

דב עלה ארצה עם אחיו בן-ציון ב1919. הגיעו לאבן-יהודה מהמושבה עתלית במסגרת ”בני בנימין” יחד עם בן-ציון הופמן האח.דב היה פעיל בהגנה ובעיקר במעפילים שהגיעו. נטע פרדס ועסק בחקלאות כל חייו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הורביץ מרים ואברהם

אברהם היה בן ראש-פינה , ממשפחת הורביץ הידועה ( דודו היה דוד הורביץ )וחבר באגודת השומרים.מרים עלתה ארצה מארצות הברית והם נפגשו כשבקרה את חבריה לגדוד העברי באביחיל, משם הגיעו לכאן במסגרת התיישבות ”בני בנימין”.שימש כשומר במקום תקופה ארוכה ובמקביל נטע פרדס והיה בין הבודדים שהצליחו להחיותו אחרי מלחמת העולם .

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הלסטוך שפרה ודוד

שפרה היתה אחותו של יצחק הוניגמן, מראשוני מתיישבי תל-צור. שניהם הגיעו לכאן מתל-אביב מתוך רצון להצטרף להתישבות חקלאית. דוד היה שומר נודד במאורעות 1929, בהם נפצע קשה. הכיר את שפרה ועבר אחרי נישואיהם להתגורר בתל-צור. כחבר הגנה עסק בניהול ה”סליקים”.

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

וידרו קלרה ובן-ציון

בן-ציון עלה ארצה בשנת 1926 מאוקראינה של היום , לבדו כנער צעיר. עבד בפרדסי נס-ציונה ושמע על הקמת אבן-יהודה . הצטרף לקבוצת המייסדים ובנה את אחד הצריפים הראשונים , בו השכיר אח”כ חדר לפועלים ולמתיישבים חדשים. קלרה עלתה ארצה עם כל משפחתה ממילנו . משפחתה ממוצא יווני שהגרה לאיטליה .במלחמת העולם ברחה המשפחה מתל-אביב והגיעה למושבה , לצריף של בן-ציון . הם התאהבו ונישאו.

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

וינקלר חוה ומש

עלו ארצה בעליה הרביעית , ישבו במגדיאל . הגיעו למושבה במסגרת גרעין ”בני בנימין” . משה היה חבר ועד הכפר , חבר המועצה וראש המועצה. חוה התבלטה מיד בימים הראשונים כפמיניסטית לוחמת ודרשה זכות בחירה לנשים . היתה האשה היחידה שכהנה בהנהלת ”אגרא” , מראשונות הלולנים . היתה פעילה מאד בהתנדבות במושבה.

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

וינינגר מרים ויעקב

מרים (מורה) ויעקב היו הזוג הנשוי היחיד שהגיע לאבן יהודה בקיץ 1935 מקבוצה של מכבי רומניה שעלתה ארצה והשתכנה כקומונה בנתניה. 18 מהקבוצה הוגרלו לעזוב ולהגיע כפועלים לכאן.
בתקופת מחלמת העולם גויס יעקב לצבא הבריטי. אחריה חזר למקצועו הישן הספרות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

זילברגלד חיה ויוסף

יוסף עלה ארצה מפולין בעליה הרביעית והיה ממייסדי כפר-חסידים .עזב והצטרף לראשוני אבן יהודה. חיה הגיעה לכאן להנשא לו. עסקו כל חייהם בחקלאות . לפני הקמת ”אגרא” הפעיל יוסף בחצרו מתקן להכנת מזון לעופות . מתוצרת הרפת הכינה חיה גבינות למכירה.

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

זלינגר שושנה ויחיאל

עלו מפולין בעליה הרביעית. יחיאל עבד בכפר-סבא בפרדסים. הגיעו לאבן-יהודה בין הראשונים. יחיאל שימש משגיח בפרדסים ופעיל ציבורי. כהן כראש המועצה השני עד יום מותו. לזכרו ביתנו -”בית יחיאל”.

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חקלאי מתיה ויעקב

מתיה היתה ילידת הארץ, לבית שינוק מיבנאל. יעקב, חלוץ צעיר שעלה מליטא, עברת מיד את שמו מסטרושינסקי לחקלאי. עבד בכנרת ושם הכיר את רעיתו לעתיד. עבר לחדרה ושם חיפש התישבות פרטית, פנה לבני בנימין והתקבל לאבן יהודה.לימים עזב לחדרה.

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חרל-ניסימוב לאה ונוח

משפחת חרל הגיעה ארצה מרוסיה והתישבה בתל-צור. שנים רבות שמש האב צלם יחיד במושבה ותעד את כל הארועים