Finden
 

גבלדר מניה ופנחס

עלה עם אביו יעקב ארצה ב-1932, במטרה לעלות ארצה ולרכוש אדמה לנטיעת פרדס .הם התקשרו עם בני בנימין והגיעו לאבן יהודה, רכשו שתי חלקות למגורים ושתי חלקות של 30 דונם לפרדסים.האב חזר לרומניה ופנחס נשאר בארץ והתגורר בצריף השחור . כשחלה קשה בקדחת חזר להוריו להחלמה. שם גם התארס עם מלכה לבית לרנר. הוא חזר ארצה, וזמן קצר אחריו הגיעו ההורים ,ארוסתו ,אחותו פסיה פלדמן ומשפחתה. כולם התגוררו בצריף שהוקם על המגרש שרכשו. פנחס החליף את שם משפחתו מגבלדר ל-עמיהוד, בהשראת בן-גוריון לעברית בשמות.היה פעיל בחיי הקהילה: חבר המועצה, הנהלת קופת-מלווה והקים את בית הכנסת עם גיסו יוסף פלדמן והשוחט ישראל בלוגרונד.


 

 

 

 

 

 

גבלדר פרידה ויעקב

יעקב גבלדר הגיע ארצה עם בנו פנחס ב-1932, במטרה לרכוש אדמה לנטיעת פרדס וכמובן - לעלייה לארץ.הם התקשרו עם בני בנימין והגיעו לאבן יהודה. רכשו שתי חלקות במושבה ושתי חלקות של 30 דונם כל אחת לנטיעת פרדסים.יעקב חזר לרומניה . הוא חזר ארצהעם כל המשפחה - פנחס וארוסתו ,הבת פסיה פלדמן ומשפחתה. כולם התגוררו בצריף שהוקם על המגרש שרכשו.

 


 

 

 

 

 

 

 

 

גוטמן דינה והרב חיים

הרב גוטמן הגיע למושבה מירושלים לפי בקשת התושבים לשמש כרב המושבה בשנת 1935. כהן כרב יחיד במקום כ-40 שנה עד צאתו לגימלאות.

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

גולדנברג ציפורה וזלמן

שתי המשפחות -של ציפורה ושל זלמן- עלו מרומניה בעליה הראשונה , לראש-פינה וזכרון.אחיו של זלמן הצטרף למייסדי נתניה וזלמן לאבן-יהודה , שניהם במסגרת ”בני-בנימין”. בתחילה הגיע זלמן לבדו וגר עם הרווקים בצריף השחור. ציפורה ומינה התינוקת הצטרפו מאוחר יותר. היה בקבוצת הבנאים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

גורפינקל (גור)גולדה ודוד

הניה-גולדה ודוד גורפינקל עלו ארצה עם ילדיהם במסגרת קבוצת עולי סיטקוב בשנת 1934.(ראה:נושאים-עליות) לימים עבר דוד לעבוד במועצה במחלקת המסים.

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

גרינברג רחל ואריה

עלו ארצה בעליה הרביעית . אריה הוא בוגר ”מקוה ישראל” ורחל -חלוצה ב”משק הפועלות”. נישאו בפתח-תקוה ושמעו על התישבות ”בני-בנימין” הגיעו למושבה בין הראשונים , כולל תינוק בן 4 חודשים - ראובן.בשל לימודיהם היו מומחים בנושאי הטיפול בנטיעות ההדרים - הרכבות וכד’ .אריה היה מראשוני אגרא וניהל שנים את ייצור התערובת לעופות. רחל היתה פעילה בארגוני ההתנדבות .

 

 


 

 

 

 

 

 

גרינשפן שרה וישראל

הכירו עוד בפולין אך עלו ארצה בנפרד- ישראל עם משפחתו ב1920 ושרה כחלוצה ב1933, שניהם לתל-אביב , שם נישאו. ישראל קנה חלקה באבן-יהודה מ”הנוטע” יחד עם חבריו יצחק רוזנצווייג ועקיבא פרנקל. אחרי שנישאו עברו לכאן .

 

 


 

 

 

 

 

 

 

גרשט נחמה ומרדכי

מרדכי עלה ארצה בעליה הרביעית ואחרי מספר שנים עלתה גם אשתו נחמה . בעבודתו ביקב בראשון-לציון הכיר שלשה ממייסדי אבן-יהודה - מוסקוביץ, סוסלינסקי וטומשין , ולכן הגיע לבדוק אפשרות להשתקע. גרו בתחילה מספר שנים בצריף של כפר-צור ועבדו כשכירים בפרדסים , עד שרכשו את ביתם וחלקת פרדס מ”הנוטע”. התפרסמו במושבה בלול הגדול והמטופח בנקיונו שהפך לסמל .

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

דובוביץ חוה ודוד

חוה הצטרפה לקיבוץ רמת-הכובש , עזבה ועברה לעבוד בפרדסי כפר-סבא. משם הגיעה לפרדסי אבן יהודה. ב1937 קנתה עם חברתה לעבודה זהבה לסקר מגרש לבנית בית. דוד הגיע מנתניה לאחר שהגיע ארצה עם צבא אנדרס ( צבא פולין החופשית) ב1943.

 

 

 

 


 

 

 

 

 

דויס ציפורה והנס

ציפורה היתה אחותו של ד”ר ברוך האגרונום של תל-צור ובתו של אחד מראשי גימנסיה הרצליה, הקבוצה שהקימה את תל-צור. הגיעה לכאן עם אחיה בין הראשונים והכירה כאן את הנס, פליט מגרמניה שהשכיל לברוח לפני המלחמה. הנס שרת כאן כנוטר. יחד בנו את ביתם בתל-צור.

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דופן יטה ומרקוס

עלו ארצה מהולנד והצטרפו להתישבות באבן יהודה. מרקוס היה אדם אמיד ונחלץ לעזרת המושבה כאשר קרסה באר המים הראשונה- הלווה לכפר סכום גבוה מאד לחפירת באר חדשה.נטע פרדס גדול.