Finden
 

 

הקמת האגודה

אגודת ”החקלאי הצעיר בני בנימין אבן יהודה אגודה הדדית בע”מ ”, או בקיצור - ”החקלאי”, היתה הגוף המוסדי הראשון שקם באבן יהודה, בראשית 1933. מאחר וועד הכפר לא הוכר על ידי השלטון המנדטורי כגוף חוקי, ביצעה אגודת ”החקלאי”, שנרשמה כגוף עסקי חוקי, את העבודות הציבוריות ואת רכישות המגרשים שהכפר הזדקק להן. בית הספר, הגן, בארות מים ואפילו סלילת כבישים - הכל בוצע על ידי ”החקלאי” עד קום המדינה. לאחר העברת רכוש האגודה למועצה המקומית המשיכה האגודה להתקיים רק כאגודת מים.


בינואר 1973, במלאת 40 שנה ל”החקלאי” בע”מ, סיכם מרדכי פלד:
”’החקלאי’ היה המוסד המשקי הראשון שהוקם במושבה. ועד הכפר לא היה גוף משפטי. היה צורך בהקמת גוף משפטי שיקבל על עצמו את כל המשימות המשקיות והפעולות הקשורות בפיתוח המקום, הפעלת שירותים ציבוריים והקמת מבנים ציבוריים.
’החקלאי’ טיפל בראש וראשונה בפתרון בעיית המים. לשם מימון ההשקעות בקידוח בארות והנחת רשת הצינורות, קיבל ’החקלאי’ הלוואות ממוסדות בריבית רגילה ולזמנים קצרי מועד.
היות והקידוח הראשון לא הצליח והבאר התמוטטה בהתחלת השאיבה, החליטה הנהלת ’החקלאי’ לקנות מים מהבארות של הישובים הסמוכים ולא לדחות את נטיעת הפרדסים.
אסיפת החברים הראשונה התקיימה ביום 19.6.33 והשתתפו בה 45 חברים. באסיפה נבחר ועד לחצי שנה, מכאן ואילך נקבעה קדנציה של שנה.
מחוסר כל קשר עם מוסד מיישב, ומחוסר כל הדרכה משקית וחברותית, נאלצו חברי ’החקלאי’ - אשר בימי ראשית היו כולם ’המתיישבים’ - לעמוד בפני פתרון בעיות רציניות, חברתיות ומשקיות. באסיפה הראשונה הוחלט לקבל את התקנון של הקואופרציה השיתופית ולנהוג בהתאם לחוקה הקואופרטיבית.
אחת הבעיות שהסעירה את הרוחות היתה איך לחייב את החברים עבור השימוש במים לחלקות ולפי איזה קנה-מידה (היה זה לפני עידן הברמדים ומודדי המים). היו הצעות שונות: לפי דונם, לפי השקאה, לפי סוג קרקע (חול, חמרה, חלקות גבוהות, חלקות נמוכות). כרגיל נמצא שביל הזהב ומים זרמו כסדרם והשקו את המטעים. 
עם גידול שטחי הנטיעות היה צורך בתוספת מים. הפעם בא הגואל מאנשי המקום. עולה חדש (דופין) לפי מושגינו היום, ובעל הון לפי המושגים דאז, התיישב במושבה והציע לוועד ’החקלאי’ הלוואה בסך 1,000 ל”י, בריבית רגילה ומקובלת, לשם מימון קידוח חדש. בכספי ההלוואה קדחו את הבאר הנושאת את שם ’דונגי’, הנוטר שנפל על משמרתו בשמירת הפרדסים.

 

הגיעו זמנים קשים ושנות משבר לפרדסנות בעקבות המלחמה. לחברים לא היתה כל אפשרות לשלם עבור השימוש במים לחלקות, העול היה כבד מנשוא. העיקו חובות עבור הבית, תשלומים ע”ח זכויות מים, תשלומים ע”ח האינסטלציה המרכזית, מיסים לוועד הכפר, שכר לימוד עבור הילדים בגן ובבית-הספר, נוסף למס רגיל רבצו עוד חובות עבור רכישת הקרקע וכן התחייבויות רגילות והוצאות לצרכי קיום יום-יומי. היתה סכנה שחברים לא יוכלו להשקות את החלקות ולו גם השקאה חלקית (חצי השקאה).
עדות למצב הקשה אנו מוצאים בפרוטוקולים של ישיבות ההנהלה ומהאסיפות הכלליות של חברי האגודה. ואנו קוראים על ההצלחה הגדולה בהשגת הלוואה בסך 250 לא”י מהמפדה האזרחי, ו-200 לא”י מהסוכנות, לעזרת הנזקקים ביותר. למרות כל המאמצים והעזרה נרשם בפרוטוקולים כי בשנת 1941 הוזנחו 23 דונם מטעים. 
רווח והצלה באו למושבה מענף חקלאי חדש במקום. וגם הפעם בזכותו של מתיישב חדש שהגיע למושבה (סמולר) - ירקן מנוסה שהתחיל לגדל ירקות על האדמה החולית. לא יאומן, אך הוא הצליח לקבל יבולים מצויינים ואיכות טובה של סוגי ירקות מיוחדים. 
הענף החדש העסיק פועלים. כן עודד הירקן את החקלאים המקומיים, אשר גילו רצון ועניין לעבור לגידול ירקות - בהדרכה, הכוונה ובעצה - מה, מתי ואיך לזרוע, לעבד ולשווק. גידלו ירקות בין העצים בחלקות הנטועות ונחרשו, כמו-כן, שטחים חדשים לגידול תפוחי-אדמה.
יחד עם הרחבת ענף הירקות גדלה צריכת המים. וכאן המקום להזכיר כי הנהלת ’החקלאי’ סיפקה מים לכל מי שפנה, גם ללא חברים, והיה צורך לקדוח באר נוספת. הפעם המצב היה טוב, ולא היו כל קשיים בריכוז אמצעי מימון. בעיית ההשקאה נכנסה למסלול מסודר לרוויית המטעים וענף הירקות. 
’החקלאי’ שימש במשך כל השנים כזרוע המבצעת של פעולות וועד הכפר, למרות שבמשך הזמן נוספו במושבה תושבים שאינם חברים באגודה. 
’החקלאי’ סלל, לפי הסכם מיוחד עם וועד הכפר, את הכביש הראשון במושבה - כביש הכניסה, ברוחב 3 מ’ ומשני צידיו תעלות ניקוז (בחלקו הגדול היה הכביש נעלם עם השטפונות הראשונים בחורף).

 

רכישת 40 מגרשים, תוספת שיכון לבנים וכל מאן דבעי, בוצעה על-ידי ’החקלאי’ ואלה נמסרו במחיר הקרן לכל מי שגילה רצון לרכוש מגרש. 
’החקלאי’ שמר גם על נכסי ציבור. כל המגרשים שבזמנם הופרשו לצרכי ציבור, נרשמו בטאבו על שם ’החקלאי’. בשנת 1952 נחתם הסכם בין ’החקלאי’ והמועצה, על העברת הרכוש הציבורי למועצה.
לאחר קום המועצה המקומית, התרכזה האגודה אך ורק בבעיות מים. יש לציין כי כיום הגיעה האגודה למשק מים מצויין המתנהל למופת.
האגודה הרכיבה ’ברמדים’ לחלקות וכן דואגת האגודה לאחזקתם התקינה. חברי האגודה גאים באגודה ובסדרי ההשקאה הנהוגים בה.
לציון זכרו של אחד המייסדים וחבר בהנהלת האגודה במשך שנים ובהשתתפות משפחת המנוח, הקימה האגודה בית תרבות ונוער הנושא את שם המנוח ’בית יחיאל זלינגר’. הבית משמש כמרכז תרבות לנוער ולמבוגרים”.

 

 

רכוש ”החקלאי” 1937

על פי המסמכים היו בידי האגודה: 
3 בארות
בריכת אגירה 
בנין בית הספר (המועצה של היום)
בנין משרדיה (חלק מבית הראשונים של היום)
הצריף השחור
מרפאת קופת חולים ”עממית”
9 מגרשים
רשת צנרת מים בכל הישוב

 

 

אחרי מלחמת העולם

בשנת 1946 מגיעה לאגודת ”החקלאי” פניה מהקק”ל לחכור לעיבוד שטחים פוריים מדרום למושבה - גוש 7793 (שיכון ותיקים ודרומה), עם אפשרות גם לרכישה מגרשים לבניה אחרי שעברו פרצלציה לצורך בניית שיכון עולים (רח’ המעפילים של היום).
האגודה מעבירה את המידע לחבריה. הירקנים ומגדלי הפרחים מסכימים לחכור שטחים לשלוש שנים. כ-50 מחברי האגודה קונים מגרשים בודדים מהקק”ל כהשקעה לעתיד.

 

 

 

דיונים לקראת העברת הרכוש למועצה

בקיץ 1950, לאחר כינון מועצה זמנית ממונה למושבה, החלה אגודת ”החקלאי” בדיונים בדבר הצורך להעביר חלקים מרכושה למועצה. הצורך הראשון היה בהעברת מערכת המים המספקת מים לבתי התושבים - שיקבלו לאחר ההעברה את המים מהמועצה.
הצורך השני - העברת המגרשים והמבנים של בית הספר (המועצה של היום), גן הילדים (הספריה של היום) ובית העלמין.

 

 

 

”החקלאי” מעביר נכסים למועצה

בינואר 1952 העבירה ’החקלאי’ - אגודה חקלאית משותפת בע”מ’ את רכושה הקרקעי ומפעל המים למועצה המקומית. 5 מתוך 12 הסעיפים שבהסכם סיכמו:
1. ”האגודה” מעבירה ל”מועצה” בספרי האחוזה את כל בנייני בית-הספר ואת מגרשיו חלקות מס’ 40; 39 בגוש מס’ 8010 בשטח של 4,699-40 ד’; 1,568-39 ד’ תמורת 5,500 ל”י (חמשת אלפי וחמש מאות ל”י).
2. ”האגודה” מעבירה בספרי האחוזה ע”ש ”המועצה” את מכון המים, הבריכה והמגרש בחלקה 59 כגוש 8019, וכן מעבירה ”האגודה” לבעלות ”המועצה” את כל רשת צינורות המים אשר בשטח הבתים והמגרשים (לפי תרשים מצורף) וזה בתמורת 4,000 ל”י (ארבעת אלפי ל”י). בס”ה תשלום המועצה ל”אגודה” עבור הרכוש המתואר בסעיפיה 1, 2 סך של 9,500 ל”י (תשעת אלפים וחמש מאות ל”י).
3. המועצה תבנה על חשבונה לאגודה מיכל מים בנפח של 800 ממ”ק או תשתתף בהוצאות הקמת מיכל אשר תקים האגודה בשדות עבור בניין בנפח כנ”ל (האגודה מקימה מיכל מים להשקות שדות בנפח של 1,500 ממ”ק המועצה תשלם לאגודה חלק חמישי של הוצאות המיכל הנ”ל) וזה תמורת המיכל אשר האגודה מעבירה למועצה חלקה אשר בסעיף 2 של ההסכם הזה.
4. ”האגודה” מעבירה בספרי האחוזה ע”ש המועצה חינם מבלי כל תשלום את המגרשים הבאים:
א. ½ מגרש בחלקה מס’ 70 גוש 8018 בערך של ¾ דונמים ב”ס.
ב. ½ מגרש בחלקה מס’ 19 גוש 8018 בערך של ¾ דונמים גן ילדים.
ג. ½ מגרש בחלקה מס’ 12 גוש 8018 בערך 2 11 דונמים גבעה.
ד. ½ מגרש בחלקה מס’ 11 גוש 8022 בערך של 8.576 בית קברות.
ה. ”צריפי בית-הספר” 46 8018 בערך של 1,497 ל”י.
ו. ”צריפי בית-הספר” 47 8018 בערך של 1,525 ל”י.
ז. ”צריפי בית-הספר” 48 8018 בערך של 1,491 ל”י.
5. המועצה מתחייבת בזה לחבר לרשת המים את 52 המגרשים אשר בגוש 7793 (לפי טבלה רצ”ב) וזה מבלי כל קבלת תשלום מאת בעליהם. האגודה תשלם למועצה תמורת החיבורים הנ”ל 1,820 ל”י (35/52).

 

 

פרוטוקולים

בארכיון נמצאים העתקי פרוטוקולים של ועד האגודה ואספותיה מיום הקמתה ועד אוקטובר 1957.