Finden
 

בתצוגה [בכניסה, משמאלכם]:

  1. ה"אוטובוס של שנהבי"  היה הקשר היחיד עם העיר הגדולה. הוביל תושבים, תוצרת חקלאית, דואר וסחורות מהמושבה ואליה.

  2. שולחנו של יחיאל זלינגר ז"ל, שעל שמו נקרא המבנה, היה ממייסדי המושבה, ראש המועצה השני וכיהן  גם כיו"ר אגודת "החקלאי".

  3. אליעזר בן יהודה – מחיה השפה העברית

בנו, איתמר בן-אב"י, היה  הילד העברי הראשון.

במלאת שנה למושבה, הוזמן לחגיגות איתמר בן אב"י, יו"ר אגודת בני בנימין. בדבריו הציע לשנות את שם המושבה מ"יהודיה" ל – אבן יהודה

                                        ע"ש         אליעזר בן יהודה

  1. המתיישבים הראשונים שעלו על הקרקע, חפרו באר, ייבשו ביצות, הקימו בתים ועסקו בחקלאות.

  2. מושבתנו קולטת עליה. בשנת 1932 - העולים מתימן שבאו הישר מנמל יפו לעבוד בנטיעת הפרדסים. כמו כן הגיעו חלוצים מאירופה לפני מלחמת העולם השנייה.

    1. – הצטרפו למושבה ניצולי יהדות אירופה ועולים מתימן.

   1960 – הגיעו עולים מצפון אפריקה והתיישבו במושבה.

  1.  "אצלי בחצר מצאתי ראש חץ" מעיד אהוד בן-אהרון בימיה הראשונים של המושבה.

ומאז ממשיכים למצוא במושבה ממצאים מתקופות קדומות.


"הצריף השחור" [משוחזר]. שימש "כפביליון הפולני" בתערוכת יריד המזרח 1932. הצריף נרכש על ידי הסתדרות  "בני בנימין"  לשמש כמגורים לעשרים הגברים הראשונים שהגיעו לאבן יהודה.

  1. על הקיר החיצוני "מנשלך" – אנשים קטנים, מחזיקי תריסים מקוריים. פעמון ברזל ששימש לאזעקה וכפעמון ביה"ס הראשון


בתוך הצריף:

  1. הזמנה ליריד המזרח [על העמוד בכניסה משמאל]. תמונה של בוקששטר, מוכתר הכפר,

  2. פינת המשרד של יהודה בכר – המורה ויושב ראש ועד הכפר הראשון. על הקיר תמונה שסייעה לשחזור הצריף .

  3. פינת מטבח.


"מסלול לילה" [מסלול הליכה בשיפוע]:

  1. קבוצת הבנייה, בנאים מקרב התושבים שבנו את הבתים הראשונים וחלקם אף ייצרו את הבלוקים והרעפים.


  1. הלול היה ענף פרנסה עיקרי של תושבי המושבה. ניתן לראות כלים נוספים של ענף זה בתצוגה בחצר המוזיאון .

  2. הפרדס - ענף הפרנסה העיקרי, היה מקור גאווה לבני המושבה. ייצאו ושיווקו את תפוזי השמוטי לחו"ל.

  3. שמירה ובטחון -  פריט ייחודי בתצוגה: רימון שנושא את הלוגו USA ואין הכוונה לארצות הברית של אמריקה אלא ראשי תיבות ביידיש של המילים "אונזרה שטיק ארבייט" שפירושן "חתיכת עבודה שלנו". תוצרת כחול לבן של ההגנה. הכיתוב נעשה כדי להטעות ולא להיחשף.

כמו כן, כפתור מדיו של אברהם דונגי שאותו פילח הכדור שהרג אותו. אברהם דונגי, צעיר מפתח תקווה, שהגיע כדי לתגבר את הכוחות באזור, נהרג בשמירה על היישוב בשנת 1936. הכפתור נלקח ממדיו על ידי  חברו לצוות ונשמר עד להעברתו למוזיאון. נאמר:" המקום הראוי ביותר לכפתור שיהיה במוזיאון המתעד את הימים ההם".

  1. חיי חברה ותרבות במושבה כללו גם ריקודי הורה, מופעים והצגות. מרבית המופעים נערכו על גג בניין המועצה.

בסיום השביל תמונות מהקמת "גן איתמר", שנמצא במרכז המושבה. גן מיועד לשימור. (אתר מומלץ לביקור)

  1. חצר בית מגורים הממחיש בעזרת פריטים ייחודיים יום כביסה של המתיישבים הראשונים.

בתצוגה בצידו הצפוני של המוזיאון:

  1. מלאכות האישה. מכונת התפירה והאביזרים הנלווים כגון קרש גיהוץ ומגהץ על גחלים.

  2. בית אבא כלל גם פריטים בזיקה ליהדות. בתצוגה: פמוטים, נטלה וחנוכייה. ניתן לבקר בבית הכנסת שהיה בין המבנים הראשונים שהוקמו במושבה הממוקם ברחוב ההסתדרות פינת המייסדים. המבנה מיועד לשימור.

  3. חדר המגורים. המוקד העיקרי של בית המתיישבים.

  4. בתצוגה ספר משנת 1895. הספר מכיל  קובץ מאמרים מיוחדים.

  5. ארגוני מתנדבים לקחו חלק נכבד בחיי הקהילה ובהתפתחותה..

  6. שולחן תצוגה: מעטפות, בולים והזמנות מאירועים שונים בחיי המושבה.

  7. שולחן תצוגה: אוספים של "פרסים", עטיפות מסטיקים, "זהבים"  

  8. חיי הילדים במושבה מימיה הראשונים.

  • ילקוט של אמנון בן ארויה ז"ל שטבע בעת אימון ההגנה. התיק נשמר משך שנים ונתרם למוזיאון בעת הקמתו.

  • עגלת בובה בת יותר ממאה שנים.

  • דגם בית בובות שבנה טולדי לביתו חנל'ה בשנת 1957.

על הקיר: דגם של שלושת המבנים הראשונים של בית הספר, כיום בית ספר "בכר".

בית הספר נחנך בחנוכה תשי"ד 19.12.1954

  1. שיעורי מלאכה. עבודות שיצרו תלמידים בשיעורי מלאכה בבית הספר.

  2. יד למתיישבים הראשונים – המייסדים ששמותיהם חקוקים על לוח הזיכרון, הגיעו לכאן בשלוש השנים הראשונית, חדורי אמונה ורצון לממש את חזונם לבניית הארץ.


מקווים שנהניתם, להתראות שוב בקרוב.