Finden
 

העברית ואנחנו

אבן יהודה נקראה על שמו של אליעזר בן-יהודה. בכך אנו היחידים במדינה, שנפוצים בה מאד רחובות על שמו, בתי ספר ועוד.
השם אינו מקרי. בזמן העליה לקרקע, חנוכה 1932, מלאו בדיוק עשר שנים למותו של מחיה השפה העברית. בנו איתמר בן אב”י היה מראשי תנועת ”בני בנימין”, הגוף המיישב שלנו, והיה מודע לרצון המתיישבים להנציח את שם אביו.
מספר חלופות נשקלו: כפר אליעזר בן-יהודה נראה ארוך מדי. השם ”יהודיה” נבחר ונמצא שיש ישוב ערבי ליד פתח-תקוה שנקרא כך, והחלו טעויות במשלוח הדאר.
משהגיע איתמר בן אב”י, מספרת האגדה האורבנית הפרטית שלנו, לאחר תלאות מרובות בדרכים-לא דרכים מירושלים לשממות השרון, סיפר כי מצא פתרון לסוגיה בדרך המקרה: המכונית שקעה בחולות (שכן מכפר סבא אלינו לא היה ב1932 שום כביש והמכוניות פלסו דרכן בחול עמוק, לפי מיטב כשרונות הנהגים) אך לא נמצא בחול אבן להניח את המגבה (ג’ק בלע”ז), ואז עלה בדעתו הצירוף ”אבן יהודה”=א. בן יהודה.
בהערת שוליים: עד לפני כחודשיים התייחסו חלק מהותיקים לסיפור כמעשיית סרק, למרות שאברהם סגל סיפר לי אותה אישית. לא מכבר הגיעה למוזיאון תושבת אבן יהודה שמסרה לי כי דולה בן יהודה, אחותו של איתמר בן אב”י, העידה על הסיפור כאשר בקרה כאן בבית הספר ”בכר” בארועי יובל למותו ב1982.

סרט אודותיו ביו-טיוב.

 

 

 

 


איתמר בן אב"י

הגרסה המקורית

הגירסאות על מקור השם ”אבן-יהודה” שונות, קמעה, זו מזו. יהודה בכר סיפר: ”עם יוזמי אבן-יהודה נמנה גם איתמר בן-אב”י ז”ל, בנו בכורו של אליעזר בן-יהודה ז”ל. הוא היה דמות מיוחדת במינה במשמרת השנייה של בני הארץ; משורר וסופר בעל נפש אצילה ולוהטת, שהשרה מזהרו על המתיישבים הראשונים בתחילת מפעלם, השתתף בחגיהם ופקדם לעיתים רבות; היה חביב, אהוב ונערץ על הכל. בן-אב”י הוא אשר קבע את שם הנקודה.
אבן-יהודה נוסדה בחנוכה, ובאותו זמן, מלאה השנה העשירית למותו של אליעזר בן-יהודה ז”ל, מחייה הלשון העברית בדורנו ואחד ממניחי היסודות של שיבת-ציון להלכה ולמעשה. הוחלט במרכז ’בני-בנימין’ לקרוא לנקודה החדשה על שמו. בראשונה קראו לה ’יהודיה’. משנמצאו עוררין לשם זה - כשמו של כפר ערבי בשפלת לוד (היה זה גם שם יישובם הזמני של אנשי פתח-תקווה, שנמלטו ממארת הקדחת וישבו שם עד לייבוש ביצות העוג’ה - הירקון) - הוחלף השם ל’כפר אליעזר בן-יהודה’. במרוצת הזמן ובשיגרת הדיבור הפך השם ל’אבן-יהודה’”.
גירסתו של אברהם סגל: ”בהתחלה דובר על ’מרשליה’, על שם לואי מרשל, המשפטן והעסקן היהודי אמריקאי הדגול (מי שגרם לביטול הסחר עם רוסיה הצארית בשל יחסיה ליהודיה; הצטרף לציונות לאחר הצהרת בלפור; פעיל לשיתוף הלא-ציוניים בסוכנות היהודית ונשיא מועצתה הקבועה). וסופר שהיה אז ידידו האישי של בן-עמי. לאחר מכן הוצע: ’יהודיה’ והשם נתקבל. אלא מה, היה כפר ערבי בשם זה. המכתבים שלהם בערבית, הגיעו אלינו והמכתבים שלנו, בעברית, הלכו אליהם.
”אחרי שישה חודשים החלטנו לחגוג את העליות על הקרקע. הזמנו הנה את איתמר בן-אב”י ואת עובד בן-עמי... ואני הסברתי לאיתמר בן-אב”י שהשם ’יהודיה’ ניתן על שם אביו. הוא התרגש מאוד אבל אמר: ’אבי לא יהודיה. עכשיו בהיכנסי אליכם היה חול, הרבה חול, אפילו האוטו לא נוסע. לא מצאתי אבן לשים תחת הגלגל. אז עכשיו אני אתן לכם אבן כזאת, לעולם! יש רחוב בן-יהודה בחיפה, יש בן-יהודה בתל-אביב ובירושלים והוא חוצה את קינג ג’ורג’’ - ככה הוא אמר - ’אז לא נתתי לכם בן-יהודה, אבל אתן לכם אבן-יהודה’!”.


 

 

 

בכר נושא את ההספד

איתמר בן אב"י ואבן יהודה

בהוודע על מותו של איתמר בן-אב”י בארה”ב והגעת מסע הלוויה לישראל וחלט שהארון יוצב בשני ישובים שהיו קרובים ללבו וקשורים אליו: נתניה ואבן יהודה. בכפר הזדרזו להקים גן ציבורי וועד הכפר החליט לקרוא לו על שמו. ב24.8.43 נכתב ב”דבר” : ”במרכז הכפר, על גבעה הצופה לעבר ישובי הסביבה, ניטע גן נאה לזכרו של איתמר בן-אב”י ”.
בהגיע הארון הועמד בגן ויהודה בכר ספד לו :”המקום אשר אתה עומד עליו נקרא על שמך ואת השתילים הראשונים נטענו לזכרך בהגיע אלינו מן הנכר השמועה על מותך וקבענוהו לגן של עצים, שיחים ופרחים אשר ירעננו את שמך כל הימים ומים רבים ישקו את הגן ויד נציב לך בו.”


 

 

 

 

 

 

 

 

 

מתוך חוברת ליובל 25 למושבה-איתמר בן-אב”י

בנו-בכורו של אליעזר בן-יהודה. הוא היה הילד הראשון לדיבור העברי החי. איש יפה-תואר ויפה-רוח, בעל הופעה אצילית ומלבבת ובעל תמימות טהורה ועמוקה. נואם לוהט בקנאתו לבנין העם לקראת עצמאותו, מתווה דרך חדשה לעתונאות העברית וראש המטיפים לימאות עברית. נפטר בנכר ביום י”ג בניסן תש”ג. עצמותיו הועלו לארץ בשנת תש”ז והובאו למנוחות בהר הזיתים.

 

 

 

45 שנה למושבה

במאי 1978, במלאת 120 שנה להולדת אליעזר בן-יהודה ו45 למושבה, התקיים ארוע מיוחד בבית הספר ”בכר”: תרוכה לזכרו, כולל השאלה של רהיטיו מבית בן יהודה בירושלים, הוצאת קובץ מאמרים מיוחד על האיש ומפעלו, הוצאת עיתון מיוחד במראה עתיק- כולל קטעים מעיתוניו ומתולדות המושבה וארוע פתיחה חגיגי ע”י אורחים מכובדים, ביניהם דולה בן-יהודה בתו ודבורה עומר שכתבה את ”הבכור לבית אב”י”.