Finden
 

החלטה על הכרה במועצה המקומית

עם תום מלחמת השחרור והתבססות עבודת משרד הפנים החלו תהליכי הגדרת שטח שיפוט, גבולות והכרה ממשלתית במועצות מקומיות. ב-12.12.48 גבש ועד הכפר ואישר בהצבעה ”חוקה” - אוסף חוקים ותקנות מקומיים לאישור משרד הפנים, צעד ראשון להכרה בועד כמועצה מקומית.
שר הפנים דרש מאבן-יהודה לכלול את שטח עין-יעקב בשטח השיפוט שלה כתנאי להכרה במועצה המקומית. שנתיים של מאבק ומשא ומתן, שעיקרו היה דרישת אבן-יהודה לקבל הבטחה לסיוע תקציבי מאחר ותושבי השכונה אינם משלמים מיסים וצורכים שירותים רבים שעלותם גבוהה - בפרט סעד וחינוך. נושא שני במחלוקת היתה סעיף בצו המיסים המקומי של המושבה שהעניק זכות בחירה רק למי שמשלם מיסים.
המתעניין יכול לעיין בפרוטוקולים של ישיבות המועצה בשנים 48-50 ובקטעי עיתונות שעסקו בכך.
בסופו של דבר נכנעה המועצה מאחר ואי אפשר היה לקבל כל מימון ממשלתי, וחתמה על המסמכים.


 


המועצה הראשונה

ביום 25.5.1950 התקימה ישיבה חגיגית של המועצה הממונה הזמנית של אבן-יהודה , כפי שקבע שר הפנים - עד לבחירות הראשונות. ההרכב נקבע משתי רשימות נפרדות - 7 מומלצי ה”סקטור האזרחי” ו4 מומלצי ”הסקטור הפועלי”. החברים היו: 
”אזרחי”: אפשטיין ישראל, בלוך הרטה, בכר יהודה (נבחר לראש המועצה), גבלדר (לימים עמיהוד) פנחס, וינקלר משה, זלינגר יחיאל, ריכטר דוד.
מ”הפועלים”: הוכמן ישראל, סימן-טוב דניאל, סקלקה (לימים סלע) צבי, פינקלמן יואל.

 

 

 

 

 

 

 

המועצה השניה - הראשונה בבחירות- 14/12/50

באמצע נובמבר 1950 הכריז משרד הפנים על בחירות מוניציפליות ראשונות לעיריות ולמועצות המקומיות שאושרו עד אז, ביניהן אבן יהודה.
הבחירות התקיימו ב-14.12.1950 .
48 מועמדים מ-4 רשימות: ”למען אבן יהודה” הבלתי-מפלגתית, מפא”י, דתיים והעובד הציוני, נאבקו על 9 מושבים במועצה המקומית הראשונה (במקום 11 חברים במועצה הממונה) 784 בעלי זכות בחירה היו רשאים להצביע.
”למען אבן יהודה” - 37%
מפא”י - 37% 
דתיים - 14% 
העובד הציוני - 12% 


הנבחרים : 
בכר יהודה, וינקלר משה, זלינגר יחיאל - ”למען אבן יהודה”.
הוכמן ישראל, קצנלבוגן חנוך (אחריו קוזוחוביץ’) מונדשיין מרדכי (אחריו ברונפיין), פינקלמן יואל - מפא”י.
שרעבי חיים-יוסף - דתיים.
סימן-טוב דניאל - העובד הציוני.
בישיבה השניה לאחר כינון המועצה - בינואר 1951, נבחרו פה אחד: יהודה בכר לראש המועצה וישראל הוכמן לסגנו.
בשל השוויון ביחסי הכוחות נבחרה הנהלה שוויונית: שניים מכל צד - בכר, זלינגר, הוכמן ופינקלמן.
בארכיון קטעי עיתונות על הבחירות

 

 

פעולות ראשונות

המועצה הראשונה קבעה תקציב שוטף של 45,00 ל”י, חוקי עזר ראשונים: מס עסקים , מתן תעודות אישור להעברת בעלות על מקרקעין, החלטות בנושאי שמירה ובטחון וכמובן ארנונה - עד קום המדינה נגבו באבן יהודה מסים לפי רמת ההכנסה של כל משפחה (מיסוי פרוגרסיבי). משרד הפנים החדש אסר על כך וקבע כי על המועצות להטיל מס רכוש (שהוא בעקיפין מס פרוגרסיבי, שכן בעל רכוש רב יותר משלם יותר) וארנונה כללית.

 

 

יחיאל זלינגר כראש המועצה

המועצה השלישית - 31.8.55

מערכת בחירות זו נבדלה מקודמתה בכך שהיתה צמודה לבחירות לכנסת. בשל כך התרבו אצלנו רשימות מפלגתיות והתגבר הפיצול .נוסף על כך חל שינוי בהנהגה - ראש ועד הכפר וראש המועצה הראשונה התמודד ברשימה נגד סיעתו לשעבר ומחליפו יחיאל זלינגר נבחר מסיעתו לשעבר -”למען אבן-יהודה”.
הבחירות התקיימו ב-31.8.1955. מ-1595 בעלי זכות בחירה הצביעו 1307.
התוצאות:
מפא”י -2 חברים- הוכמן ישראל ( מתפטר באוקטובר 1957 ובמקומו נכנס מאיר קושיק) ופינקלמן יואל ( מראשית יולי 1957 במקומו זאב חביב).
מפד”ל -1- שרעבי חיים-יוסף.
למען אבן-יהודה -2- זלינגר יחיאל וליטמנוביץ זאב.
חרות -1 רפאל יחיה (מסוף 1956 החליפו ג’יבלי יוסף).
פרוגרסיבים -1- בכר יהודה.
ציונים כלליים -1- וינקלר משה.
אחדות העבודה -1- אברמוביץ ראובן.
ב-16.10.55 נבחר לראש המועצה יחיאל זלינגר.

בארכיון תיק מיוחד ובו כרוזים שונים מכל הגורמים במערכת בחירות סוערת זו.

 

 

יוסף ג’יבלי מספר

”ב-1950 הגיעו ימי הבחירות למועצה במקום ועד המושבה. בכר וזלינגר באו אלינו וביקשו שנתארגן כדי שיהיה לנו נציג. אנחנו לא היינו מוכנים לזה. המפלגות הגישו את מועמדיהן. מעין-יעקב היה נציג אחד מ’חרות’. כשהוא התפטר, נכנסתי אני במקומו. בבחירות הבאות יצאתי ברשימה מקומית שסימנה היה ’ו’, אך לא עברתי.
עזבתי את הפוליטיקה עד שנת 1965. יצאתי עם החבר חנניה הטלי ברשימה מקומית. קיבלנו 2 מנדטים והיינו באופוזיציה 4 שנים. נאבקנו קשה למען עין-יעקב ושאר השיכונים. הכל היה מוזנח - לא כבישים, לא מדרכות, לא גינות ציבוריות; מצבו של בית-הספר הדתי היה מתחת לכל ביקורת. דרוש היה מטבח הזנה, בית לנוער - היה מה לעשות. עם החבר ברצקי ורחל קופמן, לחמנו עבור כל המושבה”.




המועצה הרביעית

הבחירות התקיימו ב-3.11.59. מתוך 1572 בעלי זכות בחירה הצביעו 1413.
נבחרו:
מפא”י:3- בן-נתן משה, הוכמן ישראל, סלע צבי (התפטר מיד ונכנס אחריו בכר ראובן).
מפד”ל:1- שרעבי חיים-יוסף.
חרות:1- הררי עובדיה.
למען אבן-יהודה -3- וינקלר משה, זלינגר יחיאל, כהן סוניה.
פרוגרסיבים -1- סימן-טוב דניאל (התפטר מטעמי בריאות אחרי כשנתיים ואחריו קופמן רחל).
בישיבתה הראשונה ב-14.12.59 נבחר לראש המועצה יחיאל זלינגר.ההנהלה: זלינגר, הוכמן, סימן-טוב וח”י שרעבי.
החל מיולי 1962 יחיאל זלינגר נעדר ממרבית ישיבות המועצה , אותן מנהל סגנו ישראל הוכמן, זאת מאחר וחלה אנושות ואושפז בבי”ח ”הדסה” בירושלים.
בינואר 1963 הלך לעולמו ובמקומו נכנס למועצה חיים לוי. משה וינקלר נבחר לראש המועצה וגם חל שינוי בקואליציה ובעקבות כך בהרכב ההנהלה: חיים לוי, סוניה כהן, משה וינקלר, ח”י שרעבי ועובדיה הררי. לסגני ראש המועצה נבחרו חיים לוי וח”י שרעבי- כלומר: מפא”י עוזבת את הקואליציה.קואליציה זו מחזיקה מעמד כשנתיים ומתפרקת עקב חילוקי דעות עם המפד”ל, שבעקבותיהם חוזרת מפא”י לקואליציה וישראל הוכמן חוזר לכהן כסגן ראש המועצה.


 



עבודות להקמת "גן הבנים"

פעולת המועצה בתקופה

בשנת 1962 הוציאה המועצה חוברת חגיגית למלאת למושבה 30 .
המועצה מפרטת את הישגיה:
חקיקת חוקי עזר לשמירה על הנקיון, איסור צעצועים מסוכנים והדברת מזיקים.
הקמת בריכת האגירה ברח’ השומרון
חסכון במים
הרחבת רשת הכבישים
התחלת שירות אוטובוסים קבוע לנתניה דרך המושבים
הצבת תמרורים
שיפורים בתאורת הרחובות
הקמת שני גנים ציבוריים - ליד גן הילדים (היום הספריה) ובעין יעקב והקמת 4 מגרשי משחקים לילדים
הקמת הועדה המרחבית לתכנון ובניה ”שרונים”
חנוכת מרכזית טלפונים.

 

בארכיון: ספרי פרוטוקולים מישיבות המועצה וההנהלה

 

 

משה וינקלר מדווח על פעולותיו כראש המועצה

בעלון שהוציא לקראת ראש השנה 1963 הוא מדווח על פעולותיו העקריות:
סלילת כבישים רבים, הרחבת רשת תאורת הרחובות, בנית אולם ספורט בבית הספר ”שבזי”, הגדלת גן הילדים ”רקפת” בעין-יעקב.

 

 


 

 

 

 

 

המועצה החמישית

הבחירות התקיימו ב28.10.65 
מתוך 2340 בעלי זכות בחירה הצביעו 1692
נבחרו:
מערך:3- הוכמן ישראל , גור יעקב (החליף אותו בכר ראובן), פיכמן פימה.
מפד”ל:1- שמואל אברהם
”ג”:1- כהן סוניה
למען השכונות:2- הטלי חנניה, ג’יבלי יוסף
”רנ”:2- ברצקי אברהם, זלינגר שמחה (החליפה אותו קופמן רחל)
בישיבה מיום 29.11.65 נבחר לראש המועצה הוכמן ישראל.


 

המועצה הששית

הבחירות התקיימו ביום 28.10.69 
השתתפו 1929 מתוך 2374 בעלי זכות בחירה
נבחרו:
מערך:3- הוכמן ישראל, ולדמן יוסף (החליף אותו מיד לאחר הבחירות בכר ראובן), חדד סעדיה
חל: 1-בן-דרור זיוה 
מפד”ל:1- שרעבי חיים-יוסף
למען השכונות:1- הטלי חנניה
”רנג”:2- קפלן אביהו, כהן סוניה
ל”ע: 1-בלפרמן זוסיה
בישיבה מיום 23.11.69 נבחר לראש המועצה הוכמן ישראל.לסגניו נבחרו: זוסיה בלפרמן ואביהו קפלן.

 

 

 

פעולות עקריות

תכנית מתאר - כולל אזור תעשיה
בנית שני שיכונים ציבוריים: ”מכבי” ו”בן-גוריון”
תוספת 3 גני טרום-חובה
מעבר ללימודים בחט”ב ”הדסים” בתום כתה ו’ 
סלילת רחוב ההדרים מרח’ השומרון למייסדים
הקמת ”בית בנימין”

 

 

 

בארכיון

חוברת בהפקת המועצה במלאת למושבה 25. 
חוברת בהפקת המועצה במלאת למושבה 30.
חוברת בהפקת המועצה במלאת למושבה 40. 
עלונים בהפקת המועצה למלאת למושבה 45 - מאי 78, ספטמבר 78.
דו”ח בקורת 1964 ממשרד מבקר המדינה.
תיק בחירות - כולל עלוני תעמולה שונים.
קטעי עיתונות:
1.1950 - הכרה במועצה המקומית.
12.1950 - בחירות ראשונות.
2.1952 - מודעות של המועצה.
10.1955 - בחירות למועצה השלישית.