צמחיית החולות

תנאי הגידול של צמחיית החולות של השרון הם:
אי-יציבות הקרקע - החולות.
אי-זמינות המים.
דלות הקרקע.
המאפיין את צומח החולות הוא, בשל תנאים אלה , שורשים עמוקים מאד, עד 20 מטר, הגנה מפני התאדות המים והסתפקות במועט מבחינת מזון בקרקע. בשרון הצליחו להתקיים בשקעים שבין הדיונות עצי חרוב מצוי ואלון התבור ושיחי אלת המסטיק.(הסבר מפורט במדור העצים). יחד אתם מתקיימים שיחי הלענה החד-זרעית ורותם המדבר. מספר צמחים חד-שנתיים מצליחים להתגבר על התנאים הקשים, ביניהם בולטת המרסיה היפהפיה, אשר כשמה כן היא.

חילפה

או בשמה המדעי, חילף החולות- צרתם העיקרית של המתיישבים באבן-יהודה : צמח רב-שנתי ממשפחת הדגניים, המחבב במיוחד את אדמות החול-חמרה שלנו,
החוקרים טוענים שהחילף שמוצאו מאפריקה התפשט לאדמות הבור של השרון אחרי שנסוג יער האלונים בראשית המאה העשרים, זאת מאחר והחילף צומח רק במקום שטוף שמש ואינו יכול להתפתח בצל.
מעמיק שורשים למעלה ממטר באדמה ומתרבה ע”י קני-שורש, כך שחריש או עידור הקרקע אינם משמידים אותו. התפשט בשמחה גם בתוך הפרדסים הצעירים לאחר הנטיעה -בזכות ההשקייה, ונחלש רק לאחר שהעצים גדלו מאחר והוא חובב שמש. 
הבדווים בשרון קצרו את החילפה והשתמשו בה למילוי מזרונים, למרות שקצות העלים חדים ושורטים את היד.מקור השם במילה חלף=סכין.

 

מתוך סיפורו של סגל על הימים הראשונים

והכל... מלא חול. החול חדר לכל מקום. כביש במושבה אין ועשבי החילפה עד למעלה מהראש. כשהילדות היו יוצאות לא ראו אותן”.
ומחבר הספר ”בראשית היו החולות הוסיף (החילף הינו עשב בר רב-שנתי ממשפחת הדגניים. קנה-שורשו עמוק מאוד וקשה לבערו מן השדות המעובדים. הוא נפוץ ביותר באזור השרון).

מתוך סיפרה של רחל מכבי "חול ואלונים"

..אל בין השדות אשר ייתכן שמעולם לא נחרשו עדיין, ובהן החול הרך מתכסה בגלי חילפה השחה בפני משבי הרוח.

 

מתוך "השרון" - ספריית א"י של הקק"ל, 1939

חילף החולות הוא החילפא בערבית, עשב רב-שנתי ממשפחת הדגניים, גדל באדמה חולית ומכסה שטחים עצומים של השרון החולי. שרשו, שיפודי וחד, יורד למעמקים, למקום שם משתמרת הרטיבות גם בקיץ ועל ידה הוא ניזון ומתקיים ברעננותו ברב ימי הקיץ. ...הוא נחשב על העשבים הרעים, המזיקים לצמחי תרבות, שדה שניכשו את החילפים שבו ונזרע תבואה, אם יזניחוהו שנה-שנתיים בלי עיבוד, יחזור ויתכסה מרבד של חילף צפוף וסמיך, החילף אין לו תקנה אלא ניכוש וכיסוח שאינו פוסק או דרוש שירוש עמוק הנעשה במחרשה מעמיקה.
אין החילף משמש למאכל לצאן ולבקר אלא לגמלים, מחמת חודיהם של עליו החותכים בבשר החי.
החילף משמש להסקה ולקירוי גגות,ביחוד גגות השומריות הנבנות בימות הקיץ במקשאות, המצויות לרוב באדמות הקלות של השרון. פעמים יקלעו ממנו הערבים מחצלאות פשוטות לשימוש בית.

 

מרסיה יפיפיה

אחד הצמחים הנפוצים ביותר בעברה של אבן-יהודה בימי החורף היתה המרסיה היפיפיה. מרבדים גדולים של ורוד-סגול כיסו את החול.
זהו צמח ממשפחת המצליבים, שרבים ממנה היו נפוצים בשדות הבור, בעל שורשים שטחיים והתפשטות זרעים קרובה , שגרמה להעלמות הצמח כליל. צמחים שזרעיהם קלים ומופצים על ידי הרוח הצליחו לשרוד, בניגוד למרסיה היפיפיה ולקרוביה חרדל הבר ,צנון הבר וכרוב החוף.

 

רותם המדבר

בראשית האביב ניתן עוד לראות את הפריחה המרהיבה של שיחי הרותם לאורך כביש 2 צפונה לכפר ויתקין, באזור פארק חדרה. בעבר חדרה דיונת חול לאזור הרחובות הערבה, מעלה ארגמן ומעלה הרתמים- שקבל את שמו משיח הרותם.
הרותם שורד בחולות בגלל שתי תכונות: שורשים עמוקים מאד המאפשרים לו לעבור בשלום את הקיץ, ומיעוט איבוד מים ע”י אידוי בגלל עלים קטנים מאד והטמעה ע”י הגבעולים .

 

 

 

 

חבצלת החוף

ממשפחת הנרקיסיים. גדלה בחולות. פורחת בסוף הקיץ ללא עלים, הצומחים אחרי הגשם, ואחרי נבילת הפרחים - כמו החצב. ממבשרי הסתו. בעל בצל.
בשרון נמצאת בעיקר בחולות על שפת הים, ולכן בחרה בה שכנתנו נתניה לסמל העיר. אצלנו, במקומות בהם היתה ”פלישה” של דיונות חול, כמו אזור מעלה הרתמים/רח’ הערבה למשל, היו גם צמחי חוף כמו החבצלת.

 

 

 

 

 

 

 

קידה שעירה

שם הלואי ”שעירה” מתייחס לקוצניות השיח הזה ממשפחת הפרפרניים, שהיה נפוץ מאד בסביבתנו, על אותן גבעות חול לצד הרותם. שני השיחים פתחו טכניקה ייחודית המאפשרת להם לשרוד בקיץ- העלים נושרים בסוף האביב ובכך נמנעת התאדות ואילו הגבעולים הירוקים מספקים לצמח את ההטמעה (פוטוסינתזה) המאפשרת לו קיום. רק אחרי הגשם צומחים שוב עלים. הפריחה הצהובה מושכת חרקים רבים באביב והריח הנעים מושך חרקים נוספים- במיוחד דבורים.
אין כיום שיחי קידה שעירה בסביבתנו אך ניתן למצוא אותם בשמורות הטבע כמו חדרה ובני ציון.

נר הלילה החורפי

צמח מהגר שהגיע לארץ בסוף המאה ה19 מאמריקה והתפשט כנראה מהנמלים והלאה במישור החוף בשטחי החולות.
בגלל פרחיו הצהובים הנפתחים דוקא בשעות הלילה כדי למשוך את הרפרפים והעשים כונה צמח החולות הזה נר הלילה. 
שורשיו מאפשרים לו החזיק מעמד ברוחות הים, עליו- ברסס המלח שמביאה הרוח אתה.