אוסף חפצי תלמידים של פעם מתרחב

במסגרת פעילות כתה ג’ בנושא בית הספר אז והיום אנחנו עוסקים בין השאר בהשוואת הילקוט, הקלמר ותוכנו, הסרגל, המחברות וכד’ ומשוחחים על המותגים ומשמעותם מבחינה צרכנית וסביבתית.
גם תיק האוכל הרקום, תיק הספריה ומפית האוכל משתתפים.מירה’לה רותם, לבית רחמוט, העשירה את האוסף שלנו לאחר מות אמה סרפינה ז”ל, ששמרה הרבה מאד פריטים מחיי ילדיה כתלמידים- מחברות, עבודות יד ואפילו ספרי לימוד.תודתנו נתונה לה על כך.

ינואר 2011 - הפעמון המקורי הגיע

כשפתחנו את המוזיאון בקשנו מחברינו באגודת החקלאי למצוא חתיכת צינור ענק כדי להמחיש את פעמון הכפר שמצאנו בסיפורי הותיקים. הפעמון קרא לאסיפה כללית, הזעיק בשעת התקפה או שריפה וגם שימש פעמון בית הספר כאשר שכן בבנין המועצה של היום. בתחילה היה תלוי על הצריף השחור ואח”כ בבית הספר.
תלינו את הצינור והשתמשנו בו, להנאת התלמידים, מדי פעם.
והנה הופיע תושב ותיק והביא את הצינור המקורי שמצא ושמר לפני שנים רבות כאשר התיישן ונזרק לזבל.
שמחנו לקבלו וכעת הוא מתנוסס על הצריף המשוחזר, במקום הראוי לו.

פעמון נוסף

אחרי פעילות כתתית הגיעו שני תלמידים - שי פלמן ורואי שריקי -והביאו לנו את פעמון בית הספר הישן, שהיה תלוי על קיר הבנין הראשון וכבר היה פעמון חשמלי.

שימוש חדש במוצג ישן

במסיבות החנוכה של 2010 הסבנו כוסות רוח ששכנו במחסן - לחנוכיה.
מאחר והן קעורות, לקחנו מגש פיצוחים תימני, מלאנו בחול והצבנו אותן, מלאנו מים ועל פניהם שמן למאור, הוספנו פתילות והנה חנוכיה מיוחדת שבערה מאד יפה.

קסדה חדשה נוספה לתצוגת הבטחון

שני תלמידים חמודים, עדי ואלעד עמרני, התשרמו בביקורם עם כיתותיהם במוזיאון עד כדי כך שחזרו הביתה ובקשו מסבם לתרום לנו קסדה בריטית נושנה שמצא בסליק נשכח. לשמחתנו הסבא הסכים וממש לפני חג הפסח הגיעו השנים עם אמם להביא את הקסדה. לאחר מספר חודשים הביאו האחים מהסבא גם טלפון שדה מתקופת מלחמת העולם השניה.

 

 

 

 

פברואר 2010 - רתמנו טרקטור למחרשה

השבוע הגיע הטרקטור הישן, מסוג הולדר, ששיפצו עבורנו במוזיאון הטרקטורים של עין ורד, בתרומת דן ערמוני ובתו רינת.
כעת רתומה המחרשה הישנה הנמצאת בדשא הדרומי של המוזיאון לטרקטור הקטן והנחמד, להנאת התושבים והילדים.

 

 

 

 

 

 

 

אוקטובר 2009 - שחזור האוטובוס

אחרי מיון עשרות תמונות ומסמכים רצינו לבנות את האוטובוס הראשון. לפי סיפורי הותיקים ודברי עצמונה גור, בתו של צבי שנהבי, יצרנו תכנית. מעוז ברשד הוציא את התכנית מהכח לפועל ובנה על פי התמונות . מאחורי ההגה הצבנו את תמונתו של שנהבי, על הגג הצבנו כד חלב, מזוודה, ארגז ירקות (בתמונות) ושק ישן להמחשת השימושים הנוספים של האוטובוס בחיי הראשונים.
השביל, שעוצב במיוחד לצורך זה, מדמה את שביל הקולי הישן ונצבע במראה של דרך עפר מאובקת, כולל טביעות צמיגים ב”חול”.

 

 

 

הילקוט של אמנון בן - ארויה ז"ל

אמנון בן-ארויה היה נער שטבע בים לאחר אימון של ההגנה באזור וינגייט, והוא בן 15.
המשפחה מסרה לידינו את הילקוט שלו ובו כל מחברותיו מכתה ט’.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מרכזית הטלפון הראשונה

כאשר החלה עבודת האיסוף לקראת התערוכה הראשונה מהרה רותי מינסקי, הגננת בגן ורד ובעצמה בת מייסדים (וינקלר) לחלץ ”אוצר” - מרכזת הטלפון הראשונה, שהיתה בגן לשימוש משחקי הילדים. 
כאשר התחלנו להציב את החפצים במוזיאון החדש נטל אותה מעוז ברשד לידיו, שיפץ ותיקן, נסע לשוק הפשפשים להשיג שפופרת מתאימה -שהיתה חסרה- וכיום היא מוצגת בגאווה בדגם הצריף השחור.

 

 

 

 

 

 

הפטיפון של לאה קדרי

עוד אחד מהחפצים שהגיעו עוד בתערוכה הוא הפטיפון שתרמה לאה קדרי.
התלמידים של היום מתקשים להבין את מסורבלות תקליטי הויניל הגדולים לעומת מיעוט מספר השירים או אורך ההקלטה על גביהם, לעומת הקבצים הדיגיטליים שהם מורגלים בהם.
שימו לב למנואלה בתחתית הפטיפון.