Finden
 

מתוך חוברת 25 שנה לאבן יהודה

ארגוני נשים: ויצ”ו וארגון אמהות עובדות פועלות במקום במסגרת עזרה לעולים , לילד, מחזיקות מוסדות ילדים ונוער ומלוות את העולים בסידורם הראשון.
ארגוני נוער: מכבי, הפועל, צופים, נוער עובד - פעילים בין הנוער והילדים בפעולות ספורט ותרבות.
סניף אילנשי”ל: - מטפל בילדים נפגעי שיתוק, בעזרה רפואית, בהשגת מכשירים אורותופדיים, וכן מסדר לילדים הנפגעים קייטנות קיץ ומסיע אותם במאורגן למקומות בידור.


 

אילנשיל-פוליו- איל”ן

1952: הקמת ארגון אילנשי”ל 
בשנת 1952, ימי מגפת הפוליו בישראל, התארגנה קבוצת רופאים והקימה ארגון שמטרתו הייתה להיות לעזר לנפגעים ומשפחותיהם. שמו של הארגון אילנשי”ל – ארגון ישראלי למען נפגעי שיתוק ילדים. זמן לא רב לאחר הקמת אילנשי”ל הצטרפה אליו הגב’ בטי דובינר, שהפכה עד מהרה לאחד מעמודי התווך של הארגון. תחת הנהגתה של בטי דובינר, היום נשיאת כבוד של איל”ן, הארגון צבר תאוצה, יזם והפעיל תוכניות סיוע לנפגעי הפוליו ומשפחותיהם, וקמו לו מתנדבים ותומכים בכל רחבי הארץ.
מטרתו של ארגון אילנשי”ל הייתה לסייע לילדים הנכים ולמשפחותיהם בכל דרך שיוכל, והדבר עלה בידו. בימיו הראשונים עסקו פעיליו בעיקר בגיוס תרומות למתן טיפול וקניית ציוד לנפגעי הפוליו, אולם עד מהרה ראו כי אין די בכך, ורבו המצוקות שיש למצוא להן פתרון ועזרה. 
בטי דובינר, שהייתה בעלת קשרים בקרב ראשי המשק במדינה, החלה לרתום לעזרת הארגון אנשי חברה ואת קברניטי המדינה. הארגון גדל והתרחב בקנה מידה ארצי, ובמלאת שנה לקיומו כבר רשם לזכותו 3 פרויקטים מרכזיים למען הנכים: ארגון מלגו ללימוד פיזיותרפיה, במטרה לתת פתרון למחסור הגדול בפיזיותרפיסטים ששרר בארץ באותה תקופה; סיוע למשפחות ברכישת קביים וציוד אורתופדי-שיקומי; פתיחת מחנה הקיץ הראשון לילדים נכים, אחד מהפרויקטים המרכזיים באיל”ן עד היום. 
ארגון אילנשי”ל גייס תומכים רבים ומתנדבים רבים הצטרפו לשורותיו. במרוצת הזמן קמו לארגון סניפים ברחבי הארץ – הסניפים הראשונים נפתחו בתל-אביב וברמת גן ואחריהם הוקצו סניפים בחיפה, בירושלים בראשון לציון ובצפון הארץ, סניפים המשרתים עד היום באמונה את ציבור הנכים.

 

 

 

 

יסוד סניף אילנשי”ל-פוליו במושבה

בסוף שנת 1954 התברר כי מגפת מחלת הפוליו העולמית לא פסחה עלינו ובמושבה חלו כעשרה ילדים קטנים. ראש המועצה בכר כינס אסיפה כללית לדיון במצב והוחלט על מגבית כללית. הוקם ועד בהשתתפות 3 נציגות ויצ”ו, 3 נציגות אמהות עובדות ויושב ראש - שלמה לעדן, שבתו נפגעה אף היא.
הועד יצא לבתים והתרים תושבים ובעלי עסקים לעזרת הנפגעים. כעבור זמן הוחלט למסד את הסניף ורחל קופמן עמדה בראשו שנים רבות.

 

 

 

 

 

 

מתוך חוברת 30 שנה לאבן יהודה

אילנשיל-פוליו סניף אבן יהודה
הסניף נוסד בשנת 1953 מהראשונים בארץ, ומונה כ-230 חברים קבועים.
לשם הכנסה נוספת עורך הסניף 2 מפעלים שנתיים - נשף מסורתי ומצעד הפרוטות.
עסקני אילנשיל-פוליו מוצאים עידוד רב בפעולתם בהיענות היפה של מוסדות המקום והציבור בכללו.
בטיפולו של הסניף 15 מקרים בגילים שונים, ברובם במסגרת לימודים יסודיים בביה”ס.
עזרת הסניף מתבטאת בעזרה רפואית (אישפוז, התעמלות וכו’) ברכישת מכשירים מיוחדים, קייטנה, הסעה מאורגנת למקומות בידור ועזרה למשפחות הנפגעות במידת הצורך. המגמה היא לעזור לילדים הנפגעים בלימודיהם ולהקנות להם מקצוע מתאים, למען יוכלו למצוא את קיומם העצמאי בכבוד.

 

 

 

איל”ן - מתוך חוברת 40 שנה למושבה

סניף איל”ן באבן-יהודה הוקם ב-1953 בחסותו של יהודה בכר ז”ל והוא פועל בשיתוף פעולה עם ישובים סמוכים כגון: כפר-נטר, הדסים, נוה-הדסה ובית-יהושע.
הסניף, שבראשו עומדת הגב’ רחל קופמן, צויין לשבח במרכז איל”ן על הצלחתו בשיקום כל המקרים הזקוקים לשיקום.
הטיפול בנכים כולל, פרט להגשת עזרה חומרית, גם יעוץ פסיכולוגי ופסיכוטכני וסידור מקומות לימוד בבתי ספר על-יסודיים בהתאם לכושרם והתאמתם של הנכים.

 

 

סיפר שלום מורגנשטרן

...רחל קופמן היתה אשה אימפולסיבית ומעורבת בפעילות המושבה. לא היו להם ילדים והיות שדווקא כן אהבה ילדים, התמסרה לטיפול בילדים נכים. כאשר בראשית שנות החמישים פרצה מגיפה של פוליו והרבה ילדים חלו, ועוד לא ידעו את הגורם לזה ולא ידעו איך לטפל ואם הנגיף עובר מאחד לשני, רחל קיבלה על עצמה את ארגון ”אילנשיל” שנהפך אחר כך לאיל”ן והתמסרה בכל כוחה לעזור ולטפל בילדים שנפגעו.
לצערנו, גם אנחנו נפלנו בין הנפגעים. בננו הבכור דוד, בדיוק ביום הולדתו הראשון, כשכל המשפחה הוזמנה לחגיגת יום-ההולדת, קיבל חום גבוה. למחרת קבע דר’ רוט שיש לו שיתוק ברגל ימין ושלח אותו לבית החולים בפרדס כץ. מאז היינו בקשר הדוק עם רחל. 
היא הייתה מארגנת טיולים לילדים שנפגעו, הייתה מטפלת בבתי החולים להשגת מכשירים שהיו נחוצים לילדים. הייתי תמיד מצטרף לעזרה כשהילדים נסעו. פעם נסענו עם הילדים לביקור בירושלים לנשיא המדינה. היו שם ילדים מכל הארץ, נציגים עם קבוצות ילדים. פעם נסענו לתל השומר, דני קיי היה אז בביקור בארץ. אספו אז כל כך הרבה ילדים שלא הספקנו להכנס. חוץ מזה שהיו צריכים לשמור על הילדים, היו כאלה שהיו צריכים להחזיק על הידיים כמו הילד של שלמה קטרי, ועוד. היא טפלה הרבה במאשה סנדלר שנפגעה קשה מאוד ואני בטוח שגם מאשה זוכרת אותה לטובה. ובתיה הב שנפגעה מאוד קשה ברגליים, היא הייתה כל כך זריזה עם המקלות שלה והרצון שלה להבריא היה כל כך חזק, שבכך היא עזרה לעצמה הרבה מאוד.
יכולת להזעיק את רחל בכל שעות היום. היא תמיד הייתה מוכנה לעזרה. היה לה קשר הדוק עם המוסדות של איל”ן והיא הייתה הכתובת לכל ההורים שלא ידעו לאן לפנות ומה לעשות. למזלנו, מצאו את התרופה הנכונה והיום כל הילדים מתחסנים נגד פוליו.

 

 

 


ויצ"ו

ויצו - תנועה ציונית בינלאומית של נשים מתנדבות לשיפור החברה בישראל, הוקמה בלונדון בשנת 1920 כתנועה לא מפלגתית של נשים העושות עבודתן בהתנדבות. ויצו מוכרת על ידי האו”ם כארגון לא ממשלתי (NGO), במעמד מייעץ לידי אקוסוק (ECOSOC) ויוניצף (UNICEF). מטרות ויצו - לדאוג לרווחתם של פעוטות, ילדים, בני נוער, נשים וקשישים. לקדם את מעמד האישה בישראל. לחזק את הקשר בין יהדות העולם לישראל. לסייע בקליטת עולים חדשים

 

 

 

כרטיס חברה של דברה לוי

פעולות הסניף בשנות החמישים

מעיון בפרוטוקולים של ישיבות הנהלת סניף ויצ”ו אפשר להעריך את תחומי עבודת הארגון במושבה:
פעולה במעברה - שותפות בהקמת גנון ומעון לילדים ובמימון קייטנות הקיץ. 
מגבית שנתית מדלת לדלת לטובת המעברה .
הלוואות לנשים לרכישת מכונת תפירה או לקורס מקצועי.
ניהול מחסן בגדים לנזקקים בשיתוף לשכת הסעד.
ארגון מסיבות חג, טיולים והרצאות לחברות.

 

 


 

 

 

 

 

תאור פעילות חברות ויצ”ו במעברה

סופת הגשם שהחלה בהשתוללותה הרסה מספר רב של אוהלים והיה הכרח לפנות חלק מתושבי המעברה, להתקין את המשכנים הפגועים ולמנוע פגיעות נוספות. 
חברות ויצ”ו מסניפנו עמדו על המשמר מהרגע הראשון ויחד עם חברי המועצה הועסקו החברות, הושקעו מאמצים שיהיה קשר מתמיד עם המעברה ונערך פיקוח כללי על הנעשה.
סודרו ארוחות חמות ע”י המועצה וחברות ויצ”ו הוציאו את כל הפעולות בסבלנות ובקפדנות. עם סופת הגשמים בית התינוקות שהיה עד עתה מוסד יומי נהפך למוסד סגור - התינוקות נשארו לטיפול גם ביום וגם בלילה. מספר התינוקות גדל מ-24 ל-40. כמו כן ילדי הגנון נשארים בלילה במסגרת מפעל ”קורת-גג”.
כל החברות מוכנות להיענות לדרישות ולדוחק השעה. בלב כל אחד מאיתנו פועמת הרגשה עמוקה של רצון טוב וכל אחת מאתנו יודעת לפגוש כראוי מצבי חירום כאלה.

 

 

 

ויצ”ו - מתוך חוברת 30 שנה לאבן יהודה

במשך כל שנות קיומו (נוסד - 1942) תורם הסניף תרומה נכבדה לקליטת העליה ותורם את חלקו לפעולה התרבותית והחברתית במושבה.
הפעולות העיקריות של הסניף הינן: השתתפות כספית בהחזקת שבט הצופים, חלוקת בגדים למחוסרי אמצעים בהמלצת לשכת הסעד, השתתפות כספית וארגונית בקייטנה של לשכת הסעד בתום שנת הלימודים.
חברות הסניף מגלות הבנה ומסירות לתפקידי האשה כאזרחית נאמנה, ומוכנות תמיד להקדיש מזמנן לכל עבודה ציבורית הדורשת התנדבות.

 

 

 

מתוך חוברת 40 שנה למושבה

הסניף נוסד בפברואר 1942 ע”י הגב’ בלוך שעמדה בראשו 30 שנה. היקף העבודות אז התבסס על עזרה סוציאלית, פעולות למען האשה והילד, הקק”ל והזנה לילדי בית הספר.
במשך השנים קיימנו גנון ומעון ילדים, כל הטיפול היה על החברות שלא חסכו מאמץ ועשו הכל למען הקל מכאוב ואגה. השנים ההן היו שנות מלחמה ופורענויות. מגיעים עולים וחבלי קליטה היו תמיד קשים וכאן נחלצה ויצ”ו לעזרה מוגברת בכל השטחים. לא פעם נזעקו וקמו באמצע הלילה להציל את הילדים שבמעון בגלל הגשם ששטף את הכל. גם חולי לא חסר ותקופת הדבר שלא פסחה על המושבה ושיכון התימנים היה למאכל אש. גם כאן הוגשה והורגשה עזרת חברות הסניף.
במשך 30 שנות קיום הסניף במושבה השתתפנו ואנו משתתפות בהחזקת שבט הצופים וגם מתמיכה בענפי הספורט לא משכנו את ידינו.
לקראת העשור הבא עלינו לטובה ועם חגיגות 40 שנות יסוד המושבה צועדת ויצ”ו כסניף מאורגן טוב עם מועדון יפה ועם פעולות ברוכות בכל השטחים. כיו”ר נבחרה הגב’ אסתר שנדר אשר מקווה להצעיד את הסניף לפעולות רבות מעש.

 

 

 


האגודה למען החייל - הקמת הסניף וראשית פעילותו

בסוף שנת 1955 פונה לראשונה ”הועד הארצי למען החייל” למועצה המקומית אבן-יהודה בבקשה להפיץ כרטיסי הגרלה ולאיסוף ”שי לחייל”.בשלב זה ראש המועצה מעביר את המשימה לפעילות ויצ”ו ו”ארגון אמהות עובדות”.
במרץ 1956 מתקיימת פגישה עם קצין העיר נתניה, בנוכחות נציגות שני ארגוני הנשים האלה, במטרה להקים סניף מקומי של האגודה.
בארכיון: תיק מסמכים מתקופה זו.

 

בשנת 1959 החליטו מועצות אבן-יהודה, בית-יצחק, כפר-יונה, קדימה ותל-מונד להקים ועדת אימוץ משותפת ולאמץ את ביה”ס לחיל רגלים. פעולות האימוץ כללו: תרומת ציוד לרווחת החיילים, שי למסיימי קורסים ומצד הצבא - אירוח תלמידים בארועים.
במקביל נוסד סניף ”הועד למען החייל” במושבה על ידי נציגות ויצ”ו וארגון אמהות עובדות יחד. ליושבת ראש הסניף נבחרה סוניה כהן.החברות החלו בפעילות שוטפת: מכירת רכטיסי הגרלה, שי לחיל, בזארים לטובת היחידה המאומצת, עזרה מעשית בתקופות מלחמה, התנדבות לעזרת חילים פצועים וכדומה.
ביחידות המאומצות הוקמו מועדונים וצוידו ע”י החברות.

 

 

מתוך חוברת 30 שנה לאבן-יהודה

סניף הועד למען החייל, המורכב מנציגות ויצ”ו וארגון-אמהות-עובדות (לימים נעמת), פעלי בהפצת כרטיסי הגרלה לקראת יום העצמאות וכרטיסי שי לראש השנה. הסניף פעיל,כמו כן, בפעולות ועדת האימוץ:
רכישת ציוד לשיפור תנאי החיים בבסיס, עזרה בהקמת מועדונים וחדרי אוכל, חלוקת שי למשפחות מעוטות-אמצעים, תשורות למסיימי קורס מפי”ם, עזרה בתקציב לפעולות בידור והשתתפות כספית לנופש.
במקביל לפעולות המועצות המאמצות מקיים הבסיס במשך השנה מספר אירועים בהם הוא מארח את נציגי המועצות המאמצות. כן מארח הבסיס את ילדי המושבות המאמצות ביום העצמאות ושיתף אותם בחידון התנ”ך ובנטיעות ט”ו-בשבט.

 

 

 

 

מסיבת מתגייסים 1993

מתוך חוברת 40 שנה למושבה

מתנדבות הועד למען החייל מקדישות שעות רבות מזמנן כדי לפעול למען החיילים ולארגן עבורם מבצעים שונים. פעילות אלה מכתתות רגליהן מבית לבית ומתושב לתושב כדי להשיג תרומות למימון פעולות הועד למען החייל.
תלמידי בית הספר אוספים עיתונים בכל האזור. במיון ובקשירת החבילות מטפלות החברות האחראיות לפעולה זו.
בראש השנה מעניק הועד למען החייל חבילות שי לחיילות וחיילי המושבה המשרתים בצה”ל.
בסניף הועד למען החייל פועלת גם ועדת אימוץ שפרשה את חסותה על יחידה צבאית. ועדה זו מורכבת מנציגות של 4 מושבות: אבן-יהודה, קדימה, כפר-יונה ותל-מונד. ועדת האימוץ דואגת לשלוח חבילות שי למשפחות נצרכות של חיילי היחידה, היא רוכשת ציוד לשיפור תנאי החיים בבסיסים ועורכת לכבודם חגיגות.

 

 

 

 

האגודה למלחמה בסרטן

העמותה ההתנדבותית הגדולה ביותר בישראל, הוקמה בשנת 1952 מאז, היא מובילה את המאבק במחלות הסרטן בישראל ופועלת בכל החזיתות במטרה להפחית את התחלואה והתמותה מסרטן בישראל. המאבק במחלת הסרטן נוגע לכלל הציבור במדינת ישראל. ההתמודדות עם מחלת הסרטן מהווה יעד לאומי מן הדרגה הראשונה ולכן פעילויות האגודה למלחמה בסרטן חשובות ורלוונטיות לכלל הציבור - בריאים וחולים


מתוך חוברת 40 שנה למושבה

החל משנת 1962 משתתפת אבן-יהודה במבצע ”הקש בדלת”, על ידי מתנדבות, בעיקר חברות ארגוני נשים, אך גם גברים אחדים.
ההכנסות מהמבצע בעליה מתמדת - מ-819 ל”י ב-1962 הגענו אשתקד ל-2350 ל”י. מושבתנו קבלה בשנת 1968 אות הצטיינות עבור הפעולות. 10 חברות קבלו השנה אות הצטיינות עבור 10 שנות פעילות וכן קבלו 12 חברות אות הצטיינות עבור 5 שנות פעילות.
ב-1969 ארגנה הועדה המקומית הסעת רוב נשי המושבה מגיל 35 ומעלה לבדיקות לבית החולים ”הלל יפה” בחדרה.

 

 

 

 


ארגון בני ברית

מטרות:
טיפוח אחווה ורעות, אחדות ושלום. חינוך למשמעת ציבורית , סבלנות וסובלנות. עידוד אזרחי המדינה לפעילות למען הקהילה ולמען הנזקקים , עידוד למעשים טובים, אתגרים למען חינוך , אתגרים למען חינוך ורכישת השכלה ודעת, הפצת רעיון עליית המוני ישראל מכל העולם. ארגון על- מפלגתי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ארוע בסניף אבן יהודה

בני ברית

מתוך חוברת למלאת 40 שנה לאבן יהודה
לישכת בני ברית נוסדה ביום 12.2.65, ע”ש אליעזר בן-יהודה מחייה הלשון העברית.
בטקס הקידושין השתתף הנשיא הגדול דאז ה’ מזור יהושע. מספר החברים 32. הלשכה המקומית מטפלת בפעולות חברתיות וסוציאליות, תורמת למוסדות ולנזקקים, מקיימת פעילות תרבות וחברה במקום. למופעים הנ”ל יצאו הדים במושבה וריכזו מספר ניכר של חברים.
הלשכה עומדת בקשרים עם לשכת הסעד המקומית ומגישה עזרה במקרים מסויימים. בין היתר אימצה הלשכה ילד יתום וגם ערה בשיקום נכה. כל שנה תורמת הלישכה סכומים לעזרה לתלמידי בית הספר בשכונה לרכישת ספרי לימוד וביגוד.
הלשכה ארגנה הסעת חיילים בימי ששי בשעות אחר הצהריים בקטע הכביש מהצטלבות נתניה ועד להצטלבות גהה. כן מקיימת הלשכה פגישות חברתיות ובמיוחד ראוי לציון ימי חג מסורתיים כגון ט”ו בשבט, חנוכה, סדרי פסח משותפים וחגים לאומיים כמו יום העצמאות וכ’ בתמוז.
בעתיד מתכננת הלשכה להרחיב שורותיה למען תוכל להעמיק את הפעולות אשר למענן היא קיימת- והעיקר, להגביר את האחווה והרעות בין שכבות הציבור במקום. 

 

בארכיון: ספר הפרוטוקולים של בני ברית וכתב ההקדשה של הלשכה.