בנק קופת מלוה

בפרטי-כל מיום ה-7.12.1933 נרשם: ”בכר מודיע שבן-עמי הבטיח שאם נכניס כל אחד לירה אחת אזי הוא ידאג להשיג לו הלוואה של 300 לא”י בשביל יסוד קופת מלווה. הוחלט: לגשת במרץ להוצאה לפועל את יסוד קפת המלווה.
קופת מלווה אבן-יהודה בע”מ, נוסדה בשנת 1933 עם הון-יסודי בסך 50 לא”י, שהושג בהלוואה. האשראי הראשון, בסך 10 לא”י. לפרעון בעשרה תשלומים, ניתן למטרת קניית פרה.
באסיפה הראשונה נקבע עקרונית, שכל חבר ישתמש בהלוואה למטרה משקית בלבד. כן קיבלו עליהם חברי ההנהלה הראשונה לגבות על-חשבון דמי-חבר ודמי-כניסה סך 250 מיל מכל אחד.
הוחלט שכל השירות לאגודה ינתן בחינם ע”י ועד הכפר וע”י חברי ההנהלה. עם קום המדינה היה מחזור הקופה 30 אלף לא”י. בשנת תש”ח הגיע המחזור ל-370 אלף ל”י, ועם 300 אלף פקדונות. האגודה סונפה לבנק זרובבל ול’מרכז’ ברית פיקוח של הקואופרציה האשראית. במשך השנים שירתה הקופה הקטנה הזאת את כל הפעולות הכספיות של המקום בשטח ההתיישבות והעבודה. היא היתה גורם נכבד בהקמת השיכונים, בפיתוח המשק וכן עזרה לכל בעלי המלאכה. הקופה ריכזה גם סכומים של מוסדות מחוץ למקום והיא משרתת את כל הנקודות שבסביבה.
מספרים שכאשר היה לנו בנק שלנו, בא אברהם מוסקוביץ’ לבקש הלוואה. בכר וכל אלה שהיו בבנק שאלו אותו: ’מי ישלם? ממה תשלם?’ והוא ענה: ’אל דאגה, מישהו ישלם. הבן שלי’... הוא היה אז בן שנה!”.

המבנה

במקור היה המבנה משרדיה של חברת ”הנוטע” (בבית הסמוך, לימים בית גרשט,התגורר האגרונום של החברה בומגרט). כאשר התפרקה החברה רכשה ”החקלאי” את המגרש והמבנה. החדר השמאלי שימש את ועד הכפר, החדר הימני חדר הנשק של הנוטרים (שבסיסם היה בבית משפחת חקלאי שעזבה את המקום-לימים בית גירון) וחדר אחר את הבנק.

מטרות האגודה

על פי מסמכי הרישום המקוריים נוסדה ”קופת מלוה אבן-יהודה, אגודה שיתופית בע”מ” במטרה לספק לחברים אשראי ולהקל עליהם צבירת חסכונות, לעזור לחברים בסידור מפעלים משותפים ולארגן בין החברים פעולות הסברה בענייני קואופרציה.
חתומים על מסמך הייסוד: יהודה בכר, בוקששטר, קימל, חקלאי, שנדר, קליין וזלינגר.

טקס העברת הבנק לבל"ל

קיצו של בנק קופת מלווה אבן יהודה

בראשית נובמבר 1959 נמכר הסניף לבנק לאומי. הסיבה: הבנקאות הפכה לעסק מקצועי ומורכב יותר מכפי שבנק פרטי קטן יכול לקיים. בכל רחבי הארץ נבלעו בנקים מקומיים כאלה בבנקים הגדולים. אגודת ”החקלאי” מכרה לבנק לאומי את המבנה שהיה שייך לה - גוש 8018 חלקה 70 - 750 ממ”ר מתוך החלקה - במקור מגרש שהיה שייך לחברת ”הנוטע” שבנתה משרד בן 3 חדרים, ליד בית האגרונום ששיכנה במושבה (לימים בית גרשט). לאחר סגירת ”הנוטע” קנתה אגודת החקלאי את המגרש ובו שכנו משרדי ועד הכפר וחדר הנשק של הנוטרים (על היתר עומד עד היום בית הכנסת המרכזי של המושבה). 
למעשה המשיך בנק לאומי לפעול באותו מבנה, עם אותם עובדים שהסכים לקבלם כעובדיו- דב אקר, משה קרניאלי וחנה עמיהוד.

הבנק בראשיתו

בנק הפועלים

סיפורו של בנק הפועלים במושבה מקביל לסיפור ”קופת מלווה”:
בראשית 1954 נפתחה ”קופת מלווה וחסכון של העובדים” - כמשקל נגד לבנק ”קופת מלווה” של המתיישבים, בחדר שכור ברחוב הנוטע, למתן הלוואות הן למפעל ”פרדס בחסכון” והן לנושאים שוטפים כמו משקי עזר (לולים בעיקר). הצלחת הסניף גרמה תוך שנה למיזוגו עם בנק הפועלים ולפתיחת סניף מסודר במקום בו הוא שוכן כיום (הורחב מספר פעמים) .
תוך 4 שנים (מ-1954 ל-1957) הוכפל מספר הלקוחות בסניף מ-383 ל-641 ובמקביל צמח גם המחזור העסקי.

מתוך חוברת למלאת 25 לאבן יהודה

בנק הפועלים (בראשיתו קופת מלווה של העובדים) קיים משנת 1954, והוא משרת בנאמנות את מוסדות ההסתדרות ואת ציבור הפועלים ע”י מתן הלוואות ובצוע הלוואות המוקצבות ע”י קרנות הביטוח לחקלאות ובנין לחבריהן, ואת ההלוואות למשקי עזר שליד המרכז החקלאי. רובם של החברים שנרשמו למפעל ”פרדס בחסכון” נעזרו ע”י הלוואה מהקופה. הפיכת הקופה לסניף בנק הפועלים פותחת לפניה אופקים חשים של פעולה.

מניה של בנק פועלים

סיפר שלום מורגנשטרן

ב-1951, נוסדה קופת הלוואה וחיסכון של ההסתדרות. הסיבה הייתה הדחיפה הגדולה שקיבל בנק קופת מלווה של אקר עם הגעתם של העולים למושבה. ניתנו להם הלוואות והתרחבו בעלי המניות בבנק. הכל הלך כשורה עד לאסיפה הכללית, ואז התברר שיש יותר מדי חברים חדשים בעלי מניות בבנק, והחליטו לא לתת להם זכות להבחר.
קמה התנגדות של החברים החדשים ואז הוחלט להיפרד מהבנק ונוסד בנק חדש של הפועלים בחסות מועצת הפועלים. הבנק התחיל לפעול חצי יום בחדר מושכר בבית שבו גר חקלאי מול שמואל’קה זקס. מנהל החשבונות היה קודם ירוחם ליפוביץ שהיה מנהל החשבונות של הצרכניה, אחר כך בא האח של איזי פישביין לזמן קצר ואחריו נהיה מנהל הבנק שלמה לעדן אשר לא הסתדר עם הוכמן. הוא היה רגיל לסדר אחר המקובל בבנק, אבל כשחבר פגש את הוכמן ברחוב וביקש הלוואה, קרע הוכמן מהעיתון חתיכת עיתון וחתם לו על קבלת ההלוואה. לעדן לא נשאר הרבה זמן ועזב. אחריו בא זאב חביב שעבד עד אז בלשכת העבודה. שכרו חדר מסודר אצל רטהויז ומאז הבנק התרחב והיה פעיל יום שלם. עבדה שם בחורה אשתו של ברניץ אשר הייתה מאוד מוצלחת. זאב חביב גדל יחד עם הבנק, בעיקר הצליח בפדנטיות לעשות סדר. הבנק עבר במשך הזמן לרשות בנק הפועלים ולא לקח הרבה זמן ובנו בניין יפה ומסודר. חביב זאב, היות שהצליח מאוד, עבר לנהל סניף בנק ברמתיים והבנק זכה במנהלי סניף מוצלחים שכל אחד מהם עלה בדרגה. היום הוא הבנק הגדול באבן-יהודה, ובמשך הזמן הוא רכש את אמונם של התושבים.

בארכיון

בתיק מועצת הפועלים - תכתובות ומאזן בנק קופת מלווה של הפועלים
מסמכים של קופת מלווה עד לפירוקה.