פרט ממפה בארכיון

השטחים המקוריים ב -1932

חברת ”הנוטע” רכשה משמעון בלום עבור אבן-יהודה את הגושים 8017-8026.
תל-צור רכשה את הגושים 8015 ו-8016.
כפר צור - 8013 ו-8014.

עין יעקב

שטחה של שכונת עין-יעקב היה אדמת מדינה. בסוף 1945, אחרי מגפת הדבר שפגעה בצריפי התימנים,הקים הצבא הבריטי עבורם מחנה אוהלים על ”גבעת הקיש” ואחרי מאבק ארוך החל בבניית שכונה עבורם. 
בשנת 1950 הוקמה מעברה קטנה בחלק המערבי של הגוש, בגבול כפר-נטר, שאכלסה עולים מגלויות שונות. עם קבלת מעמד מועצה מקומית לאבן יהודה אוחד השטח עם המושבה, יחד עם תל-צור וכפר-צור, ומשרד השיכון החל בהקמת בתים נוספים עבור עולי ”מרבד הקסמים” (ראה במדור ”שכונות”).

גוש 7793

בסוף שנת 1945 מוגשת תכנית מפורטת שמספרה SR45 לועדת בנין הערים המנדטורית, לשכונת מגורים בגוש 7793 שנרכש על ידי הקק”ל. כמו כן מציעה הקק”ל לאגודת ”החקלאי הצעיר אבן-יהודה” מתוך הגוש הזה שטח חדש לעיבוד חקלאי.
גוש זה מופיע במפות המנדטוריות כ”חור עבדאללה”. החברה המשכנת של ההסתדרות - ”נוה עובד”, המקימה בכל הארץ שיכונים המכונים ”שיכון ותיקים” עד היום הזה, כמו אצלנו. החברה רושמת חברי הסתדרות הזכאים לשיכון, בונה דירות קטנות של חדר וחצי, מטבח ושירותים ומסייעת למשתכנים לרכוש אותם ע”י הלוואות ארוכות-טווח בריבית נוחה.
על פי הפרוטוקולים של אגודת ”החקלאי” מבקשת ”נוה עובד” להכין קו מים לשכונה שהיא מתכננת, במימון הקק”ל. 280 דונם מחלקת האגודה לירקנים לעיבוד והחברים מקבלים הצעה לרכוש מגרשים של דונם או שנים להשקעה לעתיד. ב-2.8.1948 רוכשים 35 חברים מגרשים של דונם או שניים ולקראת סוף אותה שנה נערכת הגרלה ומתחיל תהליך העברתם בטאבו. 
התכנית שהגישה ”נווה-עובד” לבנית השיכון נשארת על הניר עד קום המדינה, שכן כבר ברור שהמדינה בדרך. בינתיים חברת ”בורסה”, שבניגוד לשמה עוסקת בשיווק תוצרת חקלאית, רוכשת מגרש וחופרת באר, הקרויה עד היום באר ”בורסה” (פינת רחוב קיבוץ-גלויות וההדרים). באר זו תספק את המים לשכונה החדשה ”שיכון ותיקי ההסתדרות”, ובעקבותיה ”שיכון חיילים משוחררים” ו”שיכון עממי”. ההכרח לספק מים לשכונה, שתוכננה להיות במתכונת של בית משפחה קטן ומשק-עזר על יתרת השטח, והמפעל הגדול הבא - ”פרדס בחיסכון” - (ראה מדור ההסתדרות) הביאו לבניתה של בריכת המים ברחוב השומרון.

בספר הפרוטוקולים של המועצה מצאנו כתוב בישיבה מים 13/9/1949:
הוחלט לצרף את הגושים :7935,7936,7937,7938,7939,7952.

אלה הם גושים שהיו בבחינת ”נכסי נפקדים” אחרי מלחמת השחרור והמועצה בקשה לצרף לשטחה - כולם אדמות כבדות ופוריות מדרום לכביש 553 של היום.

סיפוח שטחים לאבן יהודה עם הכרזתה למועצה מקומית

לאחר ויכוחים ודיונים בין ועד הכפר למשרד הפנים נקבע כי אבן יהודה תקבל לשטחה כמועצה מקומית את מלוא שטחן של תל-צור ובאר-גנים (כפר-צור), מושבות שלא הצליחו בחמש עשרה השנים שחלפו מאז נרכשו האדמות להתבסס כישוב. כמו כן צורף שטחה של שכונת עין יעקב - אדמות מדינה שנמסרו לקבוצת התימנים שפונתה מבתיה על ידי הממשל הבריטי בעקבות הדבר בשנת 1944-5. 
כתוצאה מתוספות אלה היה שטח המושבה בשנת 1951 7,500 דונם.

גריעת שטח מאבן יהודה עבור תל-יצחק

כ-400 דונם נגרעו ע”י משרד הפנים בדצמבר 1956 מהשטחים החקלאיים של אבן יהודה ונמסרו לקיבוץ תל-יצחק: גוש 7794 חלקות 1-3 וחלק מחלקה 10, גוש 7938, גוש 7936 חלקות 1-3, גוש 7935 חלקות 1 ו-7, גוש 7934 חלקות 2,3,9,10,11.
צעד זה עורר מחאה ציבורית גדולה, מועצת אבן יהודה, שבקשותיה להגדלת השטחים החקלאיים מנכסי נפקדים בדרומה נענו בשלילה, מחתה נמרצות ואיימה להתפטר. ובסופו של דבר, כפיצוי, צורף שטח כפר הנוער ”הדסים” לאבן יהודה, ואתו כ-700 דונם. מבחינה כלכלית לא היה בסיפוח זה תועלת לאבן יהודה מאחר והשטח תפוס כולו בידי כפר הנוער. אחרי הסיפוח רכשה אבן יהודה שטח בינה לבין ”הדסים” וכך נוצר רצף טריטוריאלי.
בארכיון קטעי עיתונות בנושא ותכתובות המועצה לשר הפנים.

המשך המאבק

לאחר שינויים אלה צומצם שטח השיפוט של אבן יהודה מ-7500 דונם בשנת 1951 ל-7193 דונם ב-1957.
ביוני 1962 מודיע ראש המועצה יחיאל זלינגר בישיבת המועצה כי לאחר מאבק ארוך הסכים שר הפנים להחזיר לאבן יהודה מקצת השטח שהופקע מדרום - את החלק המהווה פרדס בחסכון שלב ב’ (מעבר לכביש 553) ומספר חלקות בבעלות פרטית. את שטחי ”מהדרין” שהובטח להחזיר אינו מחזיר ומספח אותם למועצה האזורית חוף השרון.
השטח החדש: 7332 דונם.

בארכיון

מפות.
תיק תכתובות - גריעת שטחים לתל-יצחק 12/1955
בתיק מועצת הפועלים - מכתבים למשרד הפנים המציגים את עמדתה בנושא.
וכוח על שטח הדסים 1965-6.
קטעי עתונות :
1950 - לקראת קביעת שטח שיפוט המועצה.
1955 - שטחים לתל-יצחק.
ספרי הפרוטוקולים מ1959 ואילך.